שמע א־דני / משהו עוד יקום

---

שְׁמַע אֲדֹ-נָי 

שְׁמַע  אֲדֹ-נָי, יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ יִשְׂרָאֵל אֶחָד 
וְאָהַבְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ 
בְּכָל לְבָבְךָ 
וּבְכָל נַפְשְׁךָ 
וּבְכָל מְאֹדֶךָ 
וְהָיוּ הַבָּנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נֶהֱרָגִים עָלֶיךָ כָּל הַיּוֹם 
עַל לְבָבְךָ 
וְשִׁנַּנְתָּם בִּרְקִיעֶיךָ 
וְדִבַּרְתָּ בָּם: 
בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ 
וּבְלֶכְתְּךָ בַּדֶּרֶךְ 
וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ 
וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל 
יָדֶךָ (סְפָרוֹת כְּחֻלּוֹת זַרְחָנִיּוֹת) וְהָיוּ לְטֹטָפוֹת בֵּין 
עֵינֶיךָ (כְּמוֹ פְּגִיעַת הַצַּלָּפִים) 
וּכְתַבְתָּם (בְּדָם) עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ 
וּבִשְׁעָרֶיךָ 

מַשֶּׁהוּ עוֹד יָקוּם 

מַשֶּׁהוּ עוֹד יָקוּם מִתּוֹךְ כָּל הַדָּם הַזֶּה 
אֲנִי יוֹדֵעַ 
לֹא עוֹד יֶהֱמֶה הַתַּנִּין הַגָּדוֹל צִוְחָתוֹ 
כְּשֶׁעוֹף בָּרְקִיעִים יָשׁוּב לְשׁוֹרֵר  

מַשֶּׁהוּ עוֹד יָקוּם  מִתּוֹךְ כָּל הַדָּם הַזֶּה 
וּמִי שֶׁשָּׁתָה דָּם לְשִּׁכָּרוֹן – וְנָמַסּוּ הָרִים 
מִדָּמוֹ  

מַשֶּׁהוּ עוֹד יָקוּם  מִתּוֹךְ כָּל הַדָּם הַזֶּה 
אוּלַי שִׁירִים, אֲנִי אוֹמֵר, מְנֻקָּבִים 
אֶרֶץ אַל תְּכַסִּי  

(זֶה חֲתַן הַדָּמִים שֶׁנִּכְנַס לִי בִּפְנִים)

מַשֶּׁהוּ עוֹד יָקוּם  מִתּוֹךְ כָּל הַדָּם הַזֶּה
אֲנִי רוֹאֶה 
כְּסוּת אַרְגָּמָן שֶׁלַּמָּשִׁיחַ עוֹלָה 

מַשֶּׁהוּ עוֹד יָקוּם  מִתּוֹךְ כָּל הַדָּם הַזֶּה
פִּתְאוֹם, בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, עַם
וְיַתְחִיל לָלֶכֶת 

מַשֶּׁהוּ עוֹד יָקוּם מִתּוֹךְ כָּל הַדָּם הַזֶּה
(וּכְדִבְרֵי הַנָּבִיא – בְּדָמַיִךְ חֲיִּי)
בֵּינְתַיִם
פַּחַד בְּכוֹרוֹת לוֹטֵף אוֹתִי בְּכָל לַיְלָה 
בַּחֲצוֹת

אליעז כהן, יליד 1972, גדל באלקנה שבשומרון וכיום תושב כפר עציון. מעורכי "משיב הרוח" – כתב עת לשירה יהודית ישראלית. זכה בפרס היצירה הספרותית על שם לוי אשכול לשנת תשס"ו.