סיור מוזיקלי בפיוטי חג שמחת תורה

---

בשמחת תורה תופסים הפיוטים מקום נכבד ביותר. הן במהלך ההקפות, שבהן שרים כמעט ללא הפסק, והן בפיוטים המיוחדים לקריאת התורה ביום זה.

קריאת התורה

קריאת התורה בשמחת תורה היא חגיגית במיוחד, שכן אז מסיימים את המחזור השנתי של קריאת התורה כולה ומתחילים מחדש בפרשת בראשית. במהלך הדורות חוברו מאות פיוטים למעמד הזה, שמרביתם מיועדים ל"חתן תורה" – האיש העולה לקרוא את סופו של ספר דברים, ול"חתן בראשית" – העולה לקרוא את תחילת מחזור הקריאה מחדש בספר בראשית.

להאזנה>>

בין לבין עולים מתפללים נוספים לקרוא בתורה, ולכל אחד מהם שרים לפני ואחרי העלייה לתורה. כיון שסופו של ספר דברים הוא ברכת משה לשבטי ישראל, נתפתחו מנהגים של שירה לכבוד העולה לקרוא את ברכתו של שבט מסוים, כשדגש מיוחד וחגיגי מושם בשתי נקודות זמן בפרשה – הברכה ליוסף והברכה לאשר, המסתיימת במלים: "מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם, וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם." עלייה זו זכתה לשם "חתן מעונה", ואז נוהגים להעלות לתורה את כל הילדים הקטנים שבבית הכנסת, לפרוש מעל כולם טלית גדולה, והילד הגדול ביותר שבהם קורא בתורה. עוד מחזה ציורי ומרגש.

ההקפות

ההקפות לשמחת תורה, שהן מנהג מאוחר יחסית, מרכזות סביבן הרבה מאד שירה ופיוטים, בין אם מדובר בקטעי פסוקים ושירים קצרים שעליהם חוזרים בדבקות במעגל רוקדים ובין אם מדובר בפיוטים ארוכים יותר. הללו המתאפיינים בלשון פשוטה וקצרה ולחן קצבי וקליט, בעל אופי חזרתי או של שירת מענה, שבה אחד המתפללים שר כמה מלים וקהל המתפללים עונה כנגדו, אף הוא בשירה.

להאזנה>>

להקפות יש מבנה קבוע, המשתנה שוב בין מנהגי ספרד ואשכנז:

בקהילות הספרדיות פותחים כל הקפה בשירת שני מזמורי תהלים – הראשון הוא "מזמור לדוד הבו לה' בני אלים" (זהו המזמור הנאמר מדי ליל שבת לפני שירת "לכה דודי") והשני המזמור המפורסם החותם את ספר תהלים: "הללויה הללו אל בקדשו".

בתום ההקפה אומר האוחז בספר התורה פסוק אחד מתוך הפיוט הקדום "אנא בכח" ופסוקים של קבלת עול מלכות שמים – שמע ישראל, ה' מלך וכדו', ואז ניתן האות לתחילת השירה והריקודים של כל הקפה והקפה.

להאזנה>>

בקהילות האשכנזיות נוהגים לשיר את הפיוט "אלוהי הרוחות הושיעה נא", פיוט הבנוי לפי סדר האל"ף־בי"ת, בעל מבנה של שבעה בתים. בכל הקפה אומרים בית אחד. גם כאן אומרים בתום כל הקפה פסוק אחד מ"אנא בכח", וכן קטעים ממזמורי תהלים שונים.

להאזנה>>

שמחו נא שמחו נא

מתחילים הריקודים הסוערים יותר, תוך כדי שירת פסוקים ופיוטים. מרבית הפיוטים הם פשוטים מבחינת המבנה שלהם ובנויים סביב הא"ב – בין אם מדובר בתארים של התורה, של ה' או של עם ישראל. מבין שפע הפיוטים להקפות יש כמה פיוטים מרכזיים ובולטים שכמעט כולם שרים, כמו למשל "שמחו נא" או "מפי אל".

​להאזנה>>

ראוי לציין בהקשר זה את הרב יוסף חיים, הידוע בכינויו ה"בן איש חי", שחיבר עשרות פיוטים לשמחת תורה, רובם על דרך הא"ב. הידוע שבהם הוא "שמחו נא בשמחת התורה", שנפוץ במהירות בכל הקהילות. פיוט מפורסם נוסף שלו הוא "כירי רם".

חנה פתיה הייתה עורכת המשנה של אתר "הזמנה לפיוט".