ר' צאלח מצליח

---

ר' צאלח מצליח ישב על כס הרבנות בבגדד לאחר פטירתו של ר' צדקה חוצין עד לפטירתו הוא בשנת 1785. ממכתבים שנשלחו אליו מקהילות כורדיסטן, פרס וסוריה, אנו למדים על חוג השפעתו. ידוע לנו על ארבעים משיריו ומפיוטיו, ובהם שירים שחיבר לכבוד נכבדי הקהילה בבגדד ולכבוד שליחים שהגיעו לבבל מארץ ישראל.

הציפייה לגאולה שזורה בכל שיריו, מפיוטיו אשר כתב לשמחות בחיי היחיד (ברית מילה, חתונה) – כמו למשל פיוטו הידוע לשמחת החתונה "צור לבבי שוכן עליה" ועד לפיוטים שנושאם המרכזי הוא הגלות והגאולה. דוגמא מובהקת לכך היא פיוטו "צבי החן", שבו פונה המשורר אל הקב"ה וקורא לו "צבי החן", ומבקש לעורר את רחמיו על בנו גוזלו, יונתו תמתו, עם ישראל המתייסר בגלותו.

ר' צאלח נודע בקולו הערב והוא אף שימש כחזן ב"צלאת אל כבירי" – בית הכנסת הגדול של בגדד. בכך הוא ממשיך את שלשלת הדורות של ראשית התהוות הפייטנות, שאז החזן היה הפייטן. בנו של ר' צאלח, ר' נסים, היה אף הוא משורר והוא ערך כנראה גם את הדיוואן של אביו, נוסף לדיוואן שלו עצמו.