ר' זכריה אלצ'אהרי

---

ר' זכריה אלצ'אהרי, מחכמי ומקובלי תימן במאה ה־16, היה דמות יוצאת דופן בסביבתו – הוא יצא למסעות ברחבי העולם (בין היתר הגיע לבבל ולארץ ישראל), ולצד השכלתו התורנית הרחבה היה בקי בספרות היהודית והערבית של ימי הביניים ובפילוסופיה. בשנות ה־70 של המאה ה-16, כאשר נלחמו התורכים במלך תימן, נאסר יחד עם בני קהילתו בצנעא ואז חיבר את ספרו הגדול "ספר המוסר", המונה 45 מחברות ובהן נושאים שונים – סיפורי עם, משלים וחידות, פרקי תוכחה ומוסר לצד פרקים בעלי חשיבות וערך היסטוריים – תיאור מאורעות שאירעו ליהודי תימן בזמנו וסיפור מסעותיו לארצות המזרח התיכון. משום כך משמש ספרו מקור מידע חשוב על תולדות הקהילות היהודיות אז, בעיקר בארץ ישראל. ר' זכריה ביקר בארץ בתקופת הזוהר של הקבלה והכיר בה את ר' משה קורדובירו, את ר' ישראל נג'ארה ואת ר' שלמה אלקבץ, בני זמנו, שהשפעות שלהם ניתן למצוא בשיריו, ובהם קריה יפהפיה.

על פי ילקוט שירי תימן ליהודה רצהבי.