ר' ברוך בן שמואל ממגנצא

---

ר' ברוך בן שמואל  ממגנצא היה פוסק ופייטן. חי במאות ה־12–13 (נפטר במגנצא בשנת 1221). היה תלמיד מובהק של רבי אליעזר ממיץ, הרא"ם, מגדולי תלמידיו של רבנו תם. חיבר פירוש למסכת נדרים ואת ספר "החכמה" בהלכה המובא בראשונים, הספר היה בכתב יד אצל ר' בצלאל אשכנזי, שהעתיק ממנו את כללי התלמוד שלו, כנראה שאבד.

ר' ברוך נודע בייחוד כפייטן. חיבר פיוטים, סליחות וקינות על גזירות הקהילות וקונן על דם נקיים אשר נשפך.

נמצאים ממנו "זולת" לפרשת "בהר" כמנהג אשכנז, "אחרי נמכר גאולה תהיה לו"; הקינה "אצבעותי שפלו ואשיותי נפלו"; סליחה ליום ד' "אתה הרואה"; עקדה "בנין המזבח"; יוצרות, אופנים וזולתות כמנהג ווירמייזא. אחד מפיוטי המוכרים הוא זמירת השבת "ברוך אל עליון".