ר' אברהם בן יעקב ב"ר טואה

---

מצד אמו היה רבי אברהם  דור חמישי להרשב"ץ (ר' שמעון בן צמח דוראן) ומצאצאי הרמב"ן; בצד ייחוסו הרם הוא היה מגדולי התורה בימיו. שאלות בהלכה הופנו אליו מקהילות רחוקות, וחכמים ופוסקים בני דורו ביקשו את חוות דעתו בשאלות שעמדו בפניהם. רק חלק קטן מתורתו הגיע לידינו: כשלושים וחמש תשובות שנדפסו בספר "החוט המשולש" ועוד כמאה וחמישים תשובות נותרו בכתב יד (ששון 714). רבי אברהם נתן לקובץ זה את השם "נֹפך". על פי המסורת כתב רבנו שנים עשר ספרים וקראם בשמות אבני החושן. ואכן בדבריהם של חכמי אלג'יריה נזכר ספר נוסף שלו ושמו "ספיר". חסידותו של רבי אברהם ניכרת היטב מתוך כתביו, שבהם הוא יוצא חוצץ נגד ראוותנות וחיי מותרות וקורא לחיים מתוך צניעות ורוחניות.

חלק ממורשתו הפיוטית נשתמר בידינו בתוך מסגרת הקרוב"ץ, הוא קובץ התפילות והפיוטים המיוחד ליהודי אלג'יר. כמה מפיוטיו נכללו במסגרת הפיוטים המיוחדים לפורים אדום ובכללם פיוט "מי כמוך" ארוך במיוחד, המספר את תולדות הנס בפירוט רב ומהווה מסך היסטורי ויצירה ספרותית בעלי משמעות. עוד קבוצת שירים נשתמרה כנספח לקובץ תשובותיו בכתב יד ששון 714, הוא ספר "נפך", אך חלק זה מאוּכָל וקשה לקריאה. אחד מפיוטיו היפים הוא הפיוט "אקום לשורר", שהוא מעין בקשה קודם התפילה לימים נוראים, והדובר הוא שליח ציבור המבקש בעד קהלו, תוך הזדהות מוחלטת בינו ובין כנסת ישראל.

כלל פיוטיו, ובעיקר פיוט ה"מי כמוך" שכתב לפורים אדום, מלמדים על בקיאות רבה בעקרונות השירה הספרדית ועל שליטה בדרכי כתיבתה ובפואטיקה המייחדת אותה. משוררנו הוא דוגמה נוספת למשורר בעל יכולת, שהוא גם גדול בתורה וגם אחד ממנהיגי קהילתו. בכך הוא ממשיך את המסורת שהחלה בריב"ש וברשב"ץ לא רק כצאצא ישיר שלו, אלא גם כממשיך דרכו.