אמנות השיר: רבת שבעה
אתר הפיוט והתפילה

אמנות השיר: רבת שבעה

איתי מרינברג

המבנה, המשקל והחריזה בפיוט "רבת שבעה".

רבת שבעה – מילים וביצועים

סימן:
רפאל.

מבנה וחריזה:
שיר סטרופי [=שיר העשוי מחרוזות מחרוזות] במבנה מעין אזור [=מבנה הכולל בתוכו מערכת חריזה כפולה: חריזה קבועה בסופי המחרוזות, וחריזה פנימית מתחלפת ממחרוזת למחרוזת]. מרכיב החריזה הקבוע בסופי המחרוזות הוא המילה "-דִין", הנוגעת לעניינו של יום הכפורים, המכונה במקורות גם "יום הדין". אם נסמן את המרכיב הקבוע באות תי"ו, ואת מרכיב החריזה המשתנה ממחרוזת למחרוזת באותיות על פי סדר האל"ף-־בי"ת, נמצא כי סכמת החריזה היא: אאא-ת / בבב-ת / גגג-ת, וכן הלאה. כך למשל במחרוזות השנייה והשלישית (החרוזים מסומנים באותיות מודגשות):

פַּלְגֵי מַיִם יָרְדָה עֵינִי עַל חֶטְאִי וַעֲוֹנִי
אִם לֹא אֶשְׁמוֹר תּוֹרַת קוֹנִי אֵיךְ אֶעֱשֶׂה לְיוֹם הַדִּין
אָנָּא סְלַח לְמַעֲלִי אַתָּה צוּרִי גּוֹאֲלִי
וְשִׂים חֶלְקִי וְגוֹרָלִי עִם כָּל יוֹדְעֵי דָת וָדִין

משקל:
משקל הברתי-פונטי [=משקל המבוסס על מניית שוואים-נעים וחטפים במניין ההברות, כתנועות לכל דבר. רווח מאוד בשירה העברית בארצות המזרח במאות השנים האחרונות]. בכל צלע 7–8 הברות.