אמנות השיר: על היכלי
אתר הפיוט והתפילה

אמנות השיר: על היכלי

איתי מרינברג

המבנה, המשקל והחריזה בקינה "על היכלי".

 

על היכלי – מילים וביצועים

סימן:
בנוסח שלפנינו – עבבס חזק. אולם שד"ל (ר' שמואל דוד לוצאטו, מחכמי איטליה במאה ה־19, סלל נתיבות במחקר שירת הקודש העברית) סבר כי יש להגיה את תחילת המחרוזת השנייה ולתקנה מ"בֵּית תִּפְאַרְתִּי" ל"אֶת בֵּית תִּפְאַרְתִּי", ואז תהא החתימה "עבאס חזק"', ומסתבר כדבריו (גם על פי המשקל, החסר הברה אחת ללא התיקון).

מבנה וחריזה:
שיר סטרופי [=שיר העשוי מחרוזות מחרוזות] במבנה מעין אזור [=מבנה הכולל בתוכו מערכת חריזה כפולה: חריזה קבועה בסופי המחרוזות, וחריזה פנימית מתחלפת ממחרוזת למחרוזת]. לפיוט "מדריך" [=טורי פתיחה] הקובע את חרוז הקבע שבסופי המחרוזות: "-לָה". סכמת החריזה בפיוט: "תת / אא-ת / ת // בב-ת / ת // גג-ת / ת //" וכן הלאה.

משקל:
משקל הברתי־פונטי [=משקל המבוסס על מניית שוואים נעים וחטפים במניין ההברות, כתנועות לכל דבר. רווח מאוד בשירה העברית בארצות המזרח במאות השנים האחרונות]. בכל צלע 11 הברות. נדגים את המשקל בטורי המחרוזת הראשונה: