אמנות השיר: מלכי שובה

---

מלכי שובה – מילים וביצועים

סימן:
שלמה חזק ("חזק" – פעמיים: מילה זו עולה הן כמילה שלמה בראש המחרוזת השישית, והן מצירוף האותיות שבראשי המחרוזות השישית עד השמינית); במחרוזת האחרונה חותם הפייטן שוב בשמו המלא: "אני שלמה די לאניאדו".

מבנה וחריזה:
שיר סטרופי [=שיר העשוי מחרוזות מחרוזות] במבנה מעין אזור [=מבנה הכולל בתוכו מערכת חריזה כפולה: חריזה קבועה בסופי המחרוזות, וחריזה פנימית מתחלפת ממחרוזת למחרוזת]. כל מחרוזת מורכבת משני טורים החורזים זה בזה וחריזתם משתנה ממחרוזת למחרוזת, ולאחריהן מילה (או צמד מלים) הנושאת את מרכיב החריזה הקבוע – "-מָה". חריג ובלתי שגרתי הוא מיקומו של הרפרין [=הפזמון החוזר] הקוטע כל מחרוזת באמצעה. ואמנם ניכרת קִרבה צלילית בין חתימת הרפרין למרכיב הקבע בחריזת השיר: "-מָה"/"-מָן". מלבד זאת, שתי צלעותיו הראשונות של הרפרין עשויות אף הן בחריזה: "נֶאֱדָר"/"דָּר". נדגים את חריזת השיר בשתי המחרוזות הראשונות:

מַלְכִּי שׁוּבָה אֶת שְׁבוּתִי
אֵל נֶאֱדָר מָרוֹם דָּר נֶאֱמָן
וּבְנֵה מַהֵר נַחֲלָתִי
עִיר חוֹמָה

שׁוּר יָהּ עַמָּךְ אֶפֶס נֶחְשָׁב
אֵל נֶאֱדָר מָרוֹם דָּר נֶאֱמָן
וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב
בְּלִימָה

משקל:
משקל הברתי־פונטי [=משקל המבוסס על מניית שוואים נעים וחטפים במניין ההברות, כתנועות לכל דבר. רווח מאוד בשירה העברית בארצות המזרח במאות השנים האחרונות]. בכל טור 8 הברות; במילה (או בצמד המילים) החותמת כל מחרוזת – 3 הברות. ברפרין – 10 הברות, בתבנית 4 – 3 – 3.