אמנות השיר: יפטירו שפתַי
אתר הפיוט והתפילה

אמנות השיר: יפטירו שפתַי

איתי מרינברג

המבנה, המשקל והחריזה בפיוט "יפטירו שפתי".

יפטירו שפתי – מילים וביצועים

סימן:
יצחק דבח חזק.

מבנה וחריזה:
שיר סטרופי [=שיר העשוי מחרוזות מחרוזות] במבנה מעין אזור [=מבנה הכולל בתוכו מערכת חריזה כפולה: חריזה קבועה בסופי המחרוזות, וחריזה פנימית מתחלפת ממחרוזת למחרוזת]. מבנה החריזה היסודי של כל מחרוזת הוא: אאא-ת; האות תי"ו מייצגת את החרוז הקבוע "-לָה", והאות אל"ף מייצגת את החרוז המתחלף ממחרוזת למחרוזת, בשלוש הצלעות הראשונות (לפיכך, בסימון מלא יותר של סכמת החריזה, יסומן פיוטנו כך: "אאא-ת // בבב-ת // גגג-ת", וכן הלאה). לשם "תפארת הפתיחה", במחרוזת הראשונה מתלכד החרוז המתחלף עם החרוז הקבוע, ולכן סימנה: תתת-ת. בלב הפיוט מצויה מחרוזת אחת החורגת מתבנית החריזה האמורה; מחרוזת זו בנויה חמש צלעות (ולא 4), הבנויות בחריזת אא-בב-ת. נדגים את הפער בשיטת החריזה במחרוזת זו (מחרוזת חמישית) באמצעות השוואתה למחרוזות הסמוכות לה (הרביעית והשישית):

משקל:
משקל הברתי־פונטי [=משקל המבוסס על מניית שוואים נעים וחטפים במניין ההברות, כתנועות לכל דבר. רווח מאוד בשירה העברית בארצות המזרח במאות השנים האחרונות]. ברוב הצלעות 9 הברות, אך לעתים חורג הפייטן ממניין זה ל- 7, 8 הברות, וכיוצא בזה.