אמנות השיר: יונה הומיה
אתר הפיוט והתפילה

אמנות השיר: יונה הומיה

איתי מרינברג

המבנה, המשקל והחריזה בקינה "יונה הומיה".

יונה הומיה – מילים וביצועים

סימן:
ישראל בר משה

מבנה וחריזה:
שיר סטרופי
 [=שיר העשוי מחרוזות מחרוזות] במבנה מעין־אזור [=מבנה הכולל בתוכו מערכת חריזה כפולה: אחת קבועה בסופי המחרוזות, והשנייה מתחלפת ממחרוזת למחרוזת]. לפיוט מדריך [=טורי פתיחה], אשר שתיים מצלעיותיו משמשות לסירוגין כרפרין [=פזמון חוזר] בחתימת המחרוזות; הצלע הרביעית בכל מחרוזת מטרימה את החרוז של הרפרין. כך, אם נסמן את שני חרוזי המדריך באותיות שי"ן ותי"ו, ואת החריזה המשתנה של כל מחרוזת באות מתחלפת על סדר האל"ף־בי"ת, נקבל את הסכמה הבאה: ששתת / אאאש-ש / בבבת-ת / גגגש-ש / דדדת-ת / וכן הלאה.

משקל:
משקל הברתי־פונטי [=משקל המבוסס על מניית שוואים נעים וחטפים במניין ההברות, כתנועות לכל דבר. רווח מאוד בשירה העברית בארצות המזרח במאות השנים האחרונות]. ברוב הצלעות 11 הברות, אך לעתים חורג הפייטן ממניין זה, מחסר ממנו או מרבה עליו. בכללה, שקילת פיוטנו רופפת יחסית.