השירה העברית בארצות המזרח לאחר הגירוש
אתר הפיוט והתפילה

השירה העברית בארצות המזרח לאחר הגירוש

פרופ' יוסף טובי

במאמר זה, הלקוח מתוך כתב העת "פעמים", מציין פרופ' טובי שני תהליכים בשירה העברית שנוצרה במזרח לאחר גירוש ספרד. האחד – המשך הידרדרותה של שירת החול, תהליך שהחל עוד בספרד באמצע המאה ה־12, עד לחידלונה; השני – היווצרותה של שירה בסגנון חדש, שהיא שירת קודש במהותה אך לא בתפקודה הליטורגי. תהליכים אלה נדונים על רקע השינויים החברתיים שחלו בקהילות ישראל במזרח והזעזועים הרוחניים שפקדו אותן עקב הגירושים מספרד ומפורטוגל, ומאוחר יותר עקב האכזבה מהשבתאות. שינויים אלה חידדו את כיסופי הגאולה,שנתבקשו להם דפוסי ביטוי ופואטיקה חדשים.

הדברים שלהלן מכוונים להציג את בחינתה של השירה העברית בארצות המזרח לאחר הגירוש על שתי פניה – החול והקודש – לאחר המאה ה־16, כדי להשיב על שאלה כפולה: מחד גיסא – מה גרם להידרדרותה, ולבסוף להיעלמותה המוחלטת למעשה, של שירת החול בקרב מגורשי ספרד; ומאידך גיסא – כמה היה גדול כוחה של שירת-הקודש החדשה, הכתובה בסגנון החדש, לעומת היחלשותה של שירת הקודש הליטורגית מימי הביניים.

כדי להשיב על שאלות אלו, מן הראוי לסקור בתחילה בקצרה את קווי אופיין של שירת החול ושירת הקודש הספרדיות ואת הרקע שהן צמחו עליו. המטרה היא להוכיח, כי עם השתנות רקע זה נתחייב גם השינוי באפיוניהן הספרותיים של שירת החול ושירת הקודש הללו וכי התפתחות זו של שינוי אין עיקריה ושורשיה במאורע הגירוש, אלא היא תהליך שנמשך מאז סוף התקופה הקלאסית בשירת ספרד באמצע המאה ה־12 וסיומו במאה ה־17.

להורדת המאמר