כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
האור שחצבנו מן הבורות עמום היה
רבקה מרים
הָאוֹר שֶׁחָצַבְנוּ מִן הַבּוֹרוֹת עָמוּם הָיָה
בַּמַּעֲמַקִּים הֻרְגַל לְסַפֵּק צָרְכֵי עַצְמוֹ בִּלְבַד
עָמוּם הָיָה הָאוֹר
בַּמַּעֲמַקִּים הֻרְגַּל לְהָאִיר רַק אֵלָיו פְּנִימָה
אֵיךְ נוֹצִיאֵנוּ
אוּלַי נִתְפַּשֵּׁט וּמַעֲרוּמֵינוּ הַלְּבָנִים יַכּוּ אוֹתוֹ בְּסַנְוֵרִים
עַל הָאָרֶץ אוֹתוֹ נַטִּיל וּמַעֲרוּמֵינוּ הַלְּבָנִים נַפִּיל עָלָיו
הוֹ, יֹאמַר הָאוֹר, כְּשֶׁבְּלוֹבֶן גּוּפֵינוּ מָהוּתוֹ יְגַלֶּה
הוֹ, יֹאמַר הָאוֹר הַמִּתְפַּשֵּׁט, הוֹ
הוֹ, יֹאמַר, הוֹ.
רבקה מרים (לבית רוכמן) משוררת וציירת ישראלית. מנחה סדנאות כתיבה ושירה. כיהנה כראש בית מדרש "אלול" בירושלים. את ספר שיריה הראשון "כותנתי הצהובה" הוציאה בגיל ארבע עשרה. עד היום הוציאה חמישה עשר ספרים מפרי עטה ובהם שני ספרי ילדים. זכתה בפרסים ישראליים שונים לשירה ובהם פעמיים בפרס ראש הממשלה ליצירה.