כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
בין גאולה לתפילה – מבט אישי
חוה זרביב
מבט אישי על הקשר שבין הגאולה לתפילה.
שירת הים – מילים וביצועים
לגאולת מצרים ניתן מקום מרכזי כאִמן של הגאולות, כמקורן של הגאולות כולן. מדי יום ביומו, בין קריאת שמע שבה אדם מקבל על עצמו עול מלכות שמים, ובין תפילת שמונה עשרה – המקום שבו אדם מבקש על צרכיו – אומרים המתפללים את ברכת "גאל ישראל" ומצטרפים אל שירתם של הגאולים בגאולת מצרים – שירת הים.
מתוך "סידור כמנהג אשכנז" על פי הקבלה, איטליה, 1700. מתוך אוסף משפחת גרוס, תל־אביב, באדיבות המשפחה
שירת הים היא השירה הראשונה שנאמרה בתורה. המדרש תמה על כך:
מיום שברא הקב"ה את העולם ועד שעמדו ישראל על הים לא מצינו אדם שאמר שירה להקב"ה אלא ישראל. ברא אדם הראשון ולא אמר שירה. הציל אברהם מכבשן האש ומן המלכים ולא אמר שירה. וכן יצחק מן המאכלת ולא אמר שירה. וכן יעקב מן המלאך ומן עשו ומן אנשי שכם ולא אמר שירה. כיוון שבאו ישראל לים ונקרע להם, מיד אמרו שירה לפני הקדוש ב"ה, שנאמר: 'אז ישיר משה ובני ישראל... אמר הקדוש ברוך הוא: לאלו הייתי מצפה. (שמות רבה כג, ד)
נראה לי ששירתם של ישראל אז כללה בתוכה שירות רבות. לא בכדי לשון השירה מערבת לשונות של עבר ועתיד: אז. ישיר. השירה שאמרו ישראל על שפת הים כללה תודות על העבר ועל העתיד. בחייו של עם, כמו בחייו של האדם, ישנם מצבים וזמנים שבהם ניתנת הבנה רחבה יותר מאשר בדרך כלל. אז יכול העם או האדם הפרטי להבין את ההקשרים של מאורעותיו ולשיר עליהם שירה חדשה.
