בואו בשלום – מדריך לליל שבת בבית

---

סדר ליל שבת בבית – מילים וביצועים

שלום עליכם מלאכים

מהו אופיו של טקס הקידוש בליל שבת? אירוע משפחתי אינטימי או מעמד מיסטי קבלי? ומה משקפים הפיוטים המושרים סביבו? את החוויה האישית או עולמות עליונים ונסתרים?  

ליל שבת (יום שישי בערב) הוא זמן המעבר מששת ימי השבוע ומרוצתם אל ראשיתה של השבת. הרעש של ימות השבוע מתחיל לפנות את מקומו לתדר נינוח יותר. זהו גם הזמן שבו משתדלים להתכנס יחד לארוחה משפחתית, חגיגית יותר מזו של ימות החול. אחד הדברים שמייחדים את ארוחת השבת הוא הקידוש על היין, שבעצם מהותו וכפי שמעיד עליו גם שמו, מוסיף ממד של קדושה לזמן המיוחד של השבת. לקידוש המסורתי עתיק היומין מתלווים פיוטים שנבחרו אף הם מתוך מגמה להעניק משמעות מיוחדת לרגעים האלו. במרוצת הדורות התגבשו סביב הקידוש שלושה פיוטים מרכזיים, בעלי אופי מיסטי יותר או פחות, המוסיפים נופך של מסתורין למעמד הקידוש של שבת.

מתוך ברכת המזון, אוסטריה, 1724
מתוך אוסף משפחת גרוס, תל־אביב, באדיבות המשפחה

ראש וראשון הוא "שלום עליכם". הפיוט, על ארבעת בתיו, נכתב בהשראת אגדה עתיקה:

תניא, רבי יוסי בר יהודה אומר: שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לְשַׁבָּת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו – מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לְשַׁבָּת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו...
(התלמוד הבבלי, מסכת שבת דף קיט).

ארבעה בתים לו לשיר, והוא מלווה את המלאכים הבאים אל הבית מבואם (שלום עליכם) ועד צאתם (צאתכם לשלום). במרבית הקהילות הספרדיות נוהגים לשנות ולהחליף את "צאתכם לשלום" ב"שבתכם לשלום, מלאכי השלום", מזמינים את המלאכים להישאר.

להאזנה>>

מי היא אשת החיל?

משפחות רבות ממשיכות את השירה היישר אל הפרק "אשת חיל" מספר משלי, אשר מהלל ומשבח את האישה. שירת הפרק נוסדה דווקא בחוגי מקובלים, שפירשוהו כשיר העוסק ב"שכינה" – גילויו הנקבי של האל עלי אדמות – ולא על האישה ואם הבית. האם אלו המחשבות העוברות בראשו של האיש השר את השיר לזוגתו? ספק רב, אך בשיר זה מתלכדים רגשי תודה משפחתיים ומסורות קבליות עתיקות.

להאזנה>>

החתונה השמיימית

"אפשר לומר שהשבת הוא יומה של הקבלה (תורת הסוד היהודית). ביום זה פורץ אור העולם העליון אל תוך עולם החולין שבו חי האדם בששת ימי המעשה...", כך פותח פרופ' גרשם שלום, מן הגדולים בחוקרי הקבלה במאה העשרים, את דיונו בשינוי שחוללה תפיסת העולם הקבלית במנהגי השבת. תורת הנסתר רואה את השבת כיום "הזיווג הקדוש' בין האל לעם ישראל, הנדמים בעיניה לחתן וכלה.

מתוך סדר מנחה וערבית, עיראק, 1867, מתוך אוסף משפחת גרוס, תל־אביב, באדיבות המשפחה

הביטוי המפורסם ביותר לתפיסה זו נמצא בשירו של רבי שלמה אלקבץ, "לכה דודי לקראת כלה". הכלה היא עם ישראל, והדוד (מלשון חתן אהוב, "עת דודים") הוא האל. זוהי התפיסה שעליה מיוסדים גם שלושה פיוטים נפוצים אחרים, הפיוטים שחיבר האר"י (ר' יצחק לוריא אשכנזי) במאה ה־16 בצפת לשלוש סעודות השבת, שכל אחד מהם עוסק במהות המיסטית המיוחדת לאותו זמן בשבת. כך, בליל שבת, לפני הקידוש או אחריו, מושר הפיוט הראשון, "אזמר בשבחין", המתאר את החתונה השמיימית – "קרבו שושבינים, הכינו קשוטים לכלה..."

להאזנה>>

ניגון ישן שלסעודה מזמין

תשובה אפשרית לשאלה שבה פתחנו, בדבר אופיו של סדר ליל שבת, הציע היוצר אהוד בנאי, כששילב בין בתי שירו "רחוב האגס אחד" את בתיו הראשונים של הפיוט "אסדר לסעודתא", הפיוט השני (לשבת בבוקר) מבין שלושת פיוטי האר"י לסעודות השבת: "הבית ריק עכשיו / וחשופים הם הקירות / אבל ספוגים הם זכרונות של חג / ריחות של יסמין / וניגון ישן שלסעודה מזמין / אֲסַדֵּר לִסְעוּדְתָא / בְּצַפְרָא דְשַׁבְּתָא / וְאַזְמִין בַּהּ הָשְׁתָא / עֲתִיקָא קַדִּישָׁא".

זיכרונות, ניגונים וקדושה עתיקה מתלכדים יחדיו לעונג של שבת.

להאזנה>>