כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
אנא בכח בשירה העברית החדשה
פרופ' חיים באר
הסופר חיים באר כותב על הזמנים השונים שבהם מושר הפיוט, ועל משוררים בני ימינו, שמילות הפיוט הזה מהדהדות בשירתם.
אנא בכח – מילים וביצועים
פיוטי תפילה אחדים מיוסדים על השם המפורש בעל מ"ב אותיות (אב"ג ית"ץ קר"ע שט"ן...). די אם נזכיר את הפיוטים "אנא באש גבורת ידך תלהט צרי", "אלוהים בישראל גדול יחודך תשגבני צדקתך" והפיוט "אל ברוך גדול יראה תום צדקותיו" שר' ישעיהו הלוי הורוויץ מביאו בספרו "שני לוחות הברית" והוא ככל הנראה הפיוט הראשון אשר נכתב בסדר אבגית"ץ.
אבל זכה הפיוט "אנא בכח גדולת ימינך", שיגבר על כל אחיו האחרים המיוסדים על השם בן מ"ב אותיות הנזכר בגמרא (קידושין עא, ע"ב) וישתלב בשורה ארוכה של תפילות ומעמדים. בסידורי תפילה רבים הוא מופיע בתוך סדר הקורבנות ומהווה חלק מן ההכנות לתפילה לפני שחרית. כמו כן הוא משובץ בסדר קבלת שבת לפני "לכה דודי". נוהגים לאומרו בימי ספירת העומר, והוא מרכיב מרכזי בטקס ההקפות הנערכות בירושלים ובקהילות אחרות בעת הלוויית המת. עינינו הרואות שפיוט זה השתבץ בתפילות ובמעמדים בעלי מקדם קבלי.
מתוך "סדור מנהג ספרד", באדיבות יד בן צבי
האם זכה "אנא בכח" בבכורה בזכות ייחוסו המסורתי לתנא רבי נחוניא בן הקנה, תנא מן הדור השני של התנאים? כבר העיר בעל "אוצר התפילות" כי מסגנון השיר נראה שחובר בארץ ישראל בתחילת התפשטות הקבלה, שהרי בתקופת התנאים עדיין לא חיברו שירים בחרוזים.
הדעת נותנת ש"אנא בכח" זכה במעמד שזכה בזכות איכויותיו השיריות יוצאות הדופן ובעיקר בזכות הצירוף המופלא "אנא בכח" הכורך יחדיו שתי הוויות כה מנוגדות, עוצמה ורכות, תוקף ותחינה ועושה אותן למהות אלוהית אחדותית שאנחנו מוצאים כדוגמתה בשורות כגון "זקנה ביום דין ובחרות ביום קרב".
השירה העברית החדשה נשבתה בקסמו של הצירוף הזה וכמה משוררים עבריים עשו אותו אבן פינה בשיריהם.
חיים רבינזון בשירו "אנא בכח" ("ימי האדמה", 1966) פותח בשורה "אָנָּא בְּכֹחַ נִצְחֵי הַנִּיחוֹח שֶׁל גַעְגוּעִים מַמְרִיאִים כַּעָשָׁן קָרְבָּנוֹת". רבינזון הולך בשירו בדרך הסלולה של הפיוט וממשיך את מגמתו, שעיקרה פניית המאמין אל אלוהיו שיפעיל את עצמתו כדי להביא לשינוי לטובה במצבו.
אמיר גלבֹעַ, מגדולי המשוררים העבריים, נועז בשירו "אנא בכח" ("כחולים ואדומים", 1963) לחולל מהפך דרמטי בכיוון המסורתי של הפיוט. בשיר, שעל פי פרשנותי, הריהו בעיקרו קריאה ללקיחת נקם מן הנאצים כל עוד אפשרי הדבר, והשיר נכתב ימים מעטים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, פונה המשורר לבני עמו ותובע מהם:
הַכּוּ, הַקִּישׁוּ, בַּל תְּרַחֵמוּ.---
אָנָּא בְּכֹחַ, בְּכֹחַ הַתִּירוּ
צְרוּרַת הַקֶּלַע
וְאֶבֶן יְרוּ לְבָתֵימוֹ.
---
הַכּוּ, הַקִּישׁוּ לְמַעֲנָם וּלְמַעֲנֵנוּ.
אָנָּא בְּכֹחַ גְּדוּלַת יְמִינֵנוּ.
בעולם שהאל נמנע מלהפגין בו את עוצמתו מופנית הווריאציה החדשה של הפיוט אל בני אומתו של המשורר.
אצל אלישע פורת, בן קיבוץ עין החורש, ששירתו עומדת בסימנה של מלחמת יום הכיפורים, עובר הצירוף "אנא בכח" מטמורפוזה והוא מופנה לשדה סמנטי אחר, לא עוד בין האדם ואלוהיו ולא בין היהודי לאחיו, כי אם בין האדם הישראלי לבת זוגו. בשירו "אנא בכח" ("שיר, זכרון", 1986) הוא כותב:
אָנָּא בְּכֹחַ אַתְּ
אֵינֵךְ צְרִיכָה לְדַבֵּר
אָנָּא בְּכֹחַ הַחַזָּן
שֶׁבָּרַדְיוֹ בִּמְקוֹמֵךְ אוֹמֵר
אֲנָא בָּא אֵלַיִךְ
יָשָׁר מִן הַגּוֹלָן---
