כתבה שפורסמה בעיתון "הצופה" ב־30 בנובמבר 1947 וכותרתה "הצפיה והתפילה ערב ההכרעה". הכתבה פורסמה למוחרת ההצבעה באו"ם על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל והקמת מדינה יהודית ומדינה ערבית.

כותרות המשנה מתארות את המתח וההתרגשות ששררו ביישוב היהודי ערב ההצבעה ואת ההקלה שהורגשה עם ההודעה על תמיכתה של האיטי בתוכנית החלוקה. עוד הכתבה מתארת את האכזבה על דחיית ההצבעה מליל שישי למוצאי שבת. במרכז הכתבה הוראת הרבנות הראשית להרבות בתפילה לקראת ההכרעה וההיענות של תושבי ירושלים קריאה. לעומת המתפללים, עיתונאי החוץ במרכז המודיעין בירושלים התערבו כמו "במרוצי סוסים" על תוצאות ההצבעה אפילו "עד לסכום של 25 לא"י (לירה ארץ ישראלית). 

בכתבה מופיע נוסח תפילה מיוחד שחיברה הרבנות הראשית לכבוד האירוע: "אבינו שבשמים, שמע תפילתנו, והאר פניך אל שארית ישראל. כחזקיהו עבדך נקרא היום ונושע. באו בנים עד משבר וכח אין ללידה. פתח שערי שמים ללב עמך כל בית ישראל בכל קצוי תבל, הדופק בחוזקה ביום הנורא והנשגב הלזה, בחרדת הדורות ובציפית הגאולה. אנא תיראה לפניך אש התמיד אשר תוקד על מזבח קידוש שמך מאז ומעולם.
זכור נא עקידת העקידות בימינו ולעינינו אתה אשר בידך לב עמים, מלכים ושהאומות היושבים היום (על) כסאות למשפט וידעו ויכירו את צדקת ישראל, ומלאו את דבר קודשך ביד משה עבדך "הרנינו גויים עמו וכפר אדמתו לעמו". צור ישראל, קומה בעזרת ישראל, ופדה כנאומך יהודה וישראל. אמן ואמן."

בסיום הכתבה מסופר על תושב ירושלים חכם עמנואל ניסן, שקיבל על עצמו תענית יחיד, צם שלושה ימים רצופים, ישב ליד הרדיו וקרא תהילים למען הצלחת ההצבעה.