מאמר שפורסם בעיתון "מעריב" ב־7 בדצמבר 1956 לפני ההודעה הרשמית בכנסת על הטבח בכפר קאסם. הכותב דן בו אמוץ משווה את את תגובת הציבור בישראל לתגובת הגרמנים כאשר הם נשאלים על השואה –"לא ידענו". 

הכתבה מתחילה בתיאור פגישה דמיונית עם גרמני הטוען כי לא ידע דבר על פשעי מדינתו, ומסתיימת בטענה דומה של הכותב כי לא ידע דבר על מה שאירע בכפר קאסם.

הטבח בכפר קאסם התרחש ביומו הראשון של מבצע קדש, ב־29 באוקטובר 1956. ואולם, הצנזורה מנעה את פרסום האירוע, והוא נודע לציבור רק כעבור שבוע.  ראש הממשלה דוד בן ־גוריון פרסם הודעה רשמית בכנסת רק ב־11 בדצמבר 1956 – שישה שבועות לאחר האירוע. בהודעתו גינה בן גוריון את המעשה והכריז על הקמת ועדת  חקירה. הכּנסת עמדה דקת דומייה לזכר הנרצחים.

מאז הקמת המדינה חיו אזרחי ישראל הערבים תחת ממשל צבאי, שהגביל את תנועתם וכפה עליהם עוצר בשעות הלילה. ביום שהחל מבצע קדש הוקדמה תחילת העוצר לשעה חמש אחר הצהריים. ואולם, הפועלים שחזרו לבתיהם לא ידעו שהעוצר כבר החל, ואנשי משמר הגבול ירו בהם. ארבעים ותשעה מתושבי כפר קאסם נהרגו. החיילים המעורבים בפרשה הועמדו למשפט, ובפסק הדין קבע השופט בנימין הלוי כי כל חייל חייב לבחון את חוקיות הפקודות הניתנות לו ולא לציית ל"פקודה בלתי חוקית בעליל".