מודעה מטעם ועד העדה הספרדית בירושלים על 'חלוקת עזרה' לעניי העדה, ראשית המאה ה־20. אין במודעה תאריך, אך אפשר לשער את שנת הפרסום לפי שמות השכונות הנזכרות בה. השכונה המאוחרת ביותר המוזכרת במודעה היא נחלת ציון, והיא הוקמה בשנת 1908.
לפי המודעה החלוקה תימשך חמישה ימים. ביום הראשון יקבלו עזרה "עניי העיר", כלומר עניי העיר העתיקה, וביתר הימים עניי השכונות החדשות שנבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה. הביטוי 'חלוקת עזרה' מכוון כנראה לכספי ה'חלוקה' – תרומות שנאספו מיהודים התפוצות תמיכה בישובי ארץ ישראל. בניגוד לעדה האשכנזית שסברה כי כל מי שעלה לארץ זכאי ליהנות מכספי החלוקה, העדה הספרדית לא חילקה את מכספי התרומות לכל משפחה. שליש מן הסכום חולק למשפחות עניות, שליש נוסף חולק לתלמידי-חכמים והשליש האחרון שימש לצורכי הציבור.
לפי המודעה, התימנים והמערביים לא נכללו בחלוקה זו, משום שהיו להם ארגוני תמיכה נפרדים. ה'מערביים' הם יהודי צפון אפריקה המכונים גם 'מוגרבים' ('מגרב' בערבית הוא שם כולל למדינות המערביות של צפון אפריקה: מרוקו, תוניסיה, אלג'יריה, מאוריטניה ולוב).
ועד העדה הספרדית היה ועד אשר הנהיג במשך שנים רבות את יהודי ירושלים. עדת הספרדים הייתה רוב ביישוב היהודי בירושלים לפחות עד אמצע המאה ה־19, והיחידה שהייתה מוכרת על ידי שלטונות האימפריה העות'מאנית ששלטה באותה העת בארץ ישראל. הוועד החזיק רכוש קרקעי רב מאוד בעיקר בירושלים וכן כספי הקדש שתרמו יהודים עשירים.