באוסף הספרים שבספרייה הלאומית מופיע סידור עב־כרס, כבד וגדול יותר מן הרגיל, ובעמוד השער תוספת מפתיעה מאוד. מתחת לכותרת הסידור מופיעה חותמת עם סמל הנשר הנאצי, מתחתיו צלב קרס, וסביבו כיתוב בגרמנית.
הסידור "עבודת ישראל" יצא לאור לראשונה ברדלהיים (פרבר של פרנקפורט) בשנת תרכ"ח (1868), ומאז יצא לאור במאות מהדורות. הוא נועד ליהודים שידעו לקרוא עברית אך דיברו גרמנית, ולכן ההוראות הן בגרמנית באותיות עבריות. שם הסידור הוא "סדר עבודת ישראל, כולל התפילות והברכות לכל השנה עם סדר הפרשיות והמעמדות והיוצרות לשבתות והסליחות לתעניות והוספות אחרות ועליהן באור הנקרא יכין לשון, הכל מחובר ומסודר ומוגה על ידי ר' יצחק בן אריה יוסף דוב המכונה דר' זליגמן בער".
העותק הזה הודפס בשנת 1937, שנה בלבד לפני ליל הבדולח, ושנתיים לאחר שנחקקו חוקי נירנברג. את הסידור הדפיסה הוצאת שוקן, שהמשיכה לפעול בגרמניה גם לאחר שמשפחת שוקן עלתה לארץ ישראל, וכל עוד התאפשר הדבר בגרמניה הנאצית. החותמת עם הסמל הנאצי היא חותמת הספרייה של ה-Reichinstituts für Geschichte des neuen Deutschlands, כלומר "מכון הרייך לתולדות גרמניה החדשה". כמו ספרים רבים של יהודים בגרמניה ובארצות הכיבוש הנאצי, גם סידור זה נבזז בידי הנאצים.
במלחמת העולם השנייה, גנבו הנאצים מיליוני ספרים, ששימשו את ה"מחקר" הנאצי על אודות "הבעיה היהודית". הספרים נמצאו לאחר המלחמה על ידי הצבא האמריקאי, שפעל רבות עם ארגון ה-Jewish Cultural Reconstruction כדי להחזירם לבעליהם הקודמים או להעבירם למוסדות כמו הספרייה הלאומית. על ספרים אלה יש מדבקת "אקס ליבריס" של הארגון, ובה מגן דוד וכיתוב עברי "תקומה לתרבות ישראל". מרגש לחשוב שהסידור שניצל מידי הנאצים הוא כיום בירושלים, בספרייה הלאומית של מדינת ישראל ושל עם ישראל.