כרזה משנת 1934 הקוראת לעם העברי היושב בארץ ישראל שלא לקנות סחורות גרמניות.
בכרזה שפרסמה ועדת החרם הזמנית של ארגוני הנוער בת"א נאמר כי מכיוון שהיטלר הכריז חרם על חלק מאזרחי גרמניה יש לנהוג בשיטת "עין תחת עין" ו"חרם תחת חרם" ולהחרים מוצרים תוצרת גרמניה. לפי הכרזה, שיטת החרם תביא לתוצאות טובות יותר ממדיניות של "שב ואל תעשה", וייתכן שהלחץ הכלכלי יכריע את "ממשלת הרשעות".
כבר במארס 1933, זמן קצר לאחר עליית היטלר לשלטון, החלה החרמה של סחורות מגרמניה. את ההחרמה יזמו יהודים ברחבי העולם, והיא הייתה גם ספונטנית וגם מאורגנת. תנועת החרם התפשטה בארצות הברית ובמדינות אירופה וגם בארצות צפון אפריקה ובארץ ישראל. היו ארגונים כמו ועד שליחי הקהילות בבריטניה והסוכנות היהודית שהתנגדו לחרם מחשש לפגיעה ביהודי גרמניה. פעולות החרם נגד גרמניה נמשכו גם בשנים 1937-1936, אך הן לא השפיעו על המדיניות האנטי-יהודית של גרמניה ולא ברור עד כמה סיכנו את כלכלתה.