כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
חנה סנש
חנה סנש (1944-1921) הייתה לוחמת ומשוררת יהודייה ילידת הונגריה, שעלתה לארץ ב-1939 והצטרפה לגרעין ההקמה של קיבוץ שדות ים. בשנת 1943, בזמן מלחמת העולם השנייה והשמדת יהודי אירופה, התנדבה לצבא הבריטי ויצאה לצנוח מאחורי קווי האויב באירופה הכבושה. סנש נתפסה על ידי השלטונות הפשיסטיים ההונגריים כשחצתה את הגבול לתוך הונגריה לאחר הצניחה, והוצאה להורג בעודה בת 23 בלבד. לאחר מותה התפרסמו שירים, מכתבים ויומנים שכתבה, ודמותה התקבעה במעמד של גיבורה לאומית בזיכרון הקולקטיבי הישראלי. כתביה נאספו בארכיון עשיר, שהופקד בשנת 2021 בספרייה הלאומית.
חנה סנש נולדה בבודפשט ב-17 ביולי 1921. היא הייתה בת להורים משכילים ואביה היה עיתונאי, מחזאי וסופר, שנפטר כשחנה הייתה בת 6. לקראת סוף לימודיה התיכוניים בהונגריה חוותה סנש אנטישמיות וחשה בהגבלות הקשות שהוטלו על יהודי ארצה, לצד האווירה הקשה באירופה ערב מלחמת העולם השנייה. בלבה גמלה ההחלטה לעלות לארץ ישראל וליטול חלק במפעל הציוני. ואכן, ב-1939 היא עלתה ארצה, עברה הכשרה בת שנתיים בבית-הספר החקלאי לבנות בנהלל, והצטרפה לקבוצה שהקימה את קיבוץ שדות ים. היא עבדה בחקלאות, הדריכה בנוער העובד והלומד, ובמקביל כתבה למגירה שירה, וגם מחזה אודות החיים בקיבוץ.
אלא שהפנייה לציונות והעלייה ארצה לא ניתקו אותה מן הנעשה באירופה, ובפרט הונגריה מולדתה. סנש חשה צורך דחוף להתגייס למאבק בגרמניה הנאצית ובנות בריתה. ב-1943 היא התנדבה לצבא הבריטי. הרקע שלה, עוז רוחה ונחישות הברזל שהיא ניחנה בה הפכו אותה מתאימה ליטול חלק באחת היוזמות החשאיות המסוכנות ביותר של הבריטים והישוב העברי בארץ-ישראל: הצנחתם של לוחמים מאחורי קווי האויב באירופה על מנת לאסוף מודיעין ולסייע בחילוץ טייסי בנות הברית שנטשו את מטוסיהם, וגם כדי לנסות לחבור לפרטיזנים ולמחתרות האנטי-נאציות, תוך ניסיון לסייע בהצלת יהודים. מבחינת סנש, יהודייה מהונגריה, הטבעת המתהדקת על יהודי מולדתה הייתה המניע העיקרי להתנדב למבצע המסוכן.
במרץ 1944 הוצנחו חנה סנש, ראובן דפני, יונה רוזן ואבא ברדיצ'ב ביוגוסלביה, סמוך לגבול ההונגרי. שם הקוד בו השתמשה סנש היה "הגר". הצנחנים פעלו יחד עם פרטיזנים בשטח קרואטיה, וביוני 1944 חצתה סנש את הגבול להונגריה. היא נתפסה מיד על ידי חיילים הונגריים שסיירו בגבולות המדינה, שנכבשה על ידי הנאצים כמה חודשים קודם לכן. ההונגרים שלחו אותה לבודפשט לצורך חקירה שם עברה עינויים קשים, אך סירבה למסור פרטים על המשימה או על חבריה לפעולה החשאית. סנש הועמדה לדין בעוון ריגול עבור הבריטים, וכילידת הונגריה – גם בעוון בגידה במדינה. בנובמבר 1944, בטרם הסתיים ההליך המשפטי, היא הוצאה להורג בכלא בבודפשט בגיל 23 בלבד.
על אף שחנה סנש הייתה רק בת 23 בעת הוצאתה להורג, היא השאירה אחריה עיזבון עשיר וחשוב מאין כמותו. סנש היתה משוררת וכותבת מוכשרת ואנינה. היא ניהלה יומן אישי עד היום שבו עזבה את ארץ ישראל בדרכה לאירופה, וכתבה מכתבים רבים לאמה ולאחיה באירופה. לאחר מותה התגלו שירים שכתבה. שניים מהם הולחנו סמוך לנפילתה והיו לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי והתרבות הישראלית, "אשרי הגפרור" ו"הליכה לקיסריה". בשנת 1945, חזר חייל הבריגדה היהודית משה ברסלבסקי לארץ ומצא מתחת למיטתה בקיבוץ שדות ים מזוודה ובה מכתבים, יומנים, אלבומי תמונות ועוד, ובהמשך נמצאה בידי חברתה גם מחברת השירים שהפקידה בידה לפני צאתה לשליחות. כך למעשה נוצר "ארכיון חנה סנש", המכיל את כלל כתביה של המשוררת-לוחמת הציונית. אמה קטרינה סנש, שעלתה לארץ ישראל עם תום מלחמת העולם, הביאה עמה את הארכיון המשפחתי שנשמר בידה בבודפשט, אשר השלים את הארכיון הארץ-ישראלי. במשך עשרות שנים ניהלה האם קטרינה את הארכיון. אחריה מילא את מקומה בנה גיורא, אחיה של חנה, ואחרי מותו נכנס לנעליו בנו איתן שקיבל את האחריות על הארכיון המשפחתי עד להעברתו אל הספרייה הלאומית.
בשנת 2020 יצרה הספרייה הלאומית קשר עם משפחת סנש, וכן עם אורי ומירית אייזן, תושבי אריזונה, שנאותו בנדיבותם לסייע בעברת הארכיון לספרייה הלאומית. הוא כולל, בין השאר, את כתבי היד של שיריה; יומנים אישיים; התכתבות ענפה עם משפחתה ועם אחרים; תצלומים; תעודות אישיות; מחברות לימוד מבית הספר החקלאי לבנות; פרוטוקול המשפט שלה בבודפשט; וכן חפצים כמו המזוודה איתה עלתה לארץ ישראל, מכונת הכתיבה והמצלמה שלה. שני פריטים מיוחדים ומרגשים מאוד, הם צמד פתקים שנמצאו בכיס שמלתה לאחר הוצאתה להורג: שיר אחרון שכתבה בהונגרית, ופתק פרידה שכתבה לאימה.
