מוזיקה > יצירות מספרות > השיר היומי > התעוררות לסליחות

התעוררות לסליחות

​לכבוד ראש חודש אלול והימים הסמוכים לו, עת בה מתחילים בני עדות המזרח באמירת סליחות, אנו מביאים ניגון התעוררות לסליחות מפיו של הזמר אליהו קום. לטענת קום, הניגון הושר "בחצרו של המגיד ממזריטש".
 
להשלמת התמונה מצורפת רשימה מאת צבי סופר מתוך גיליון מס' 1 של כתב העת "ידע-עם : במה לפולקלור יהודי" משנת תש"ח, שכתורתו "וכך היו מעוררים לסליחות...":
"מנהג עתיק יומין הוא בחודש אלול לעורר חיבת לבבות וחובת לבבות לעבודת הקודש, לסליחות... לאחר החורבן קמו לנו מעוררים לתפילה ולסליחות – חזנים ושמשי הקהל. עוד בימי הביניים פשט המנהג ששמש הקהל דופק בפטישו המיוחד על גבי תריסי החלונות של קהל יראים ומעוררם יום יום או בשבתות, בהשכמה לעבודת הבורא, אגב פיזום פסוק או זמר עממי. והיו גם יהודים שחזקה זו – להיות מעוררי הקהל לעבודת הבורא - עברה להם בירושה מאבות אבותיהם יחד עם הפזמון או הניגון המיוחד בצלילי הניגון שעוררו לקום לסליחות. היה מן המילוס של התפילה והסליחה גם יחד ובכוחם היה לעורר ולדובב שפתי ישנים באשמורת הלילה התיכונה...".
 
וכאן מונה הכותב נוסחים שונים:
1.​ מהעיירה יאלטושקוב ("שטייט אויף [קומו] לעבודת הבורא כי לכך נוצרת")​
​2. מהעיר באַר הסמוכה לילאטושקוב ("ישראל עם קדושים שטייט אויף יודעלעך שטייט אויף לעבודת הבורא...")​
​3. מסביבות פולין (שטייט אויף שטייט אויף [קומו קומו] לעבודת הבורא, אין שול אריין [לבית התפילה] אי אי טאטעלאך מאמעלאך [אוי אוי אבות אמהות] יונגעלעך און מיידעלאך [בנים ובנות] שטייט אויף קומט צו גיין [קומו בואו] לעבודת הבורא") ​
​4. ובנוסח אחר "די שעה האט געשלאגן [השעה הכתה – הגיעה] ס'הויבט שוין אן טאגן [מתחיל היום] שטעהט אויף דוד המלך'ס אייניקלעך [קומו נכדי דוד המלך] תהלים זאגן [לומר]...". ​
5.​ וקיים גם נוסח של הישוב הישן: "הנוסח ר'ציטטיב (דקלומי) ואין לו נעימה מיוחדת "קום יהודי, קום חילו (מתוק בערבית, כלומר יהודי מתוק, ביטוי רגיל בפי הקדוש מפשיסחא), קום לעבודת הבורא".
 
NLI_ImageGallery
NliImageGallery
השיר היומי
השיר היומי
השירים המובאים כאן הם מבחר קטן מתוך אלפי שירים, פיוטים, תפילות ויצירות מוזיקה אחרות שניתן להאזין להן באתר מרכז המוזיקה של הספרייה הלאומית. שימור השירים והנגשתם נעשו בסיוע קרן לגסי הריטג'.