"שקט שקט בני נחרישה" הוא מעין שיר ערש, אך הוא חורג מן המקובל. בשיר הערש המסורתי מתוארת תמונת אם או אב המשכיבים את ילדם לישון. בשיר זה, לעומת זאת, שאין מקום לכנות אותו "שיר ערש", הילד מתבקש להיות בשקט כדי לצפות באסון המתרחש על הקהילה. השיר נכתב בגטו וילנה. את המלים כתב שמרקה קצ'רגינסקי שהיה פעיל תרבות ופרטיזן בגטו – למנגינה שזכתה את המלחין הצעיר בפרס ראשון. המלחין הצעיר בן 11 ושמו היה אלכס וולקוביסקי ונודע לימים כפסנתרן אלכסנדר תמיר. השיר מתאר את רצח היהודים בפונר ואת צמיחת הקברים בגיא ההריגה. השיר מסתיים בתקוה "עם הדרור ישוב גם אבא... עוד תזכה לאור בבוא הדרור".
ביצוע ראשון ביידיש של הזמרת יהודית מורצקה בליווי פסנתר. ביצוע שני של הזמרת דורית ראובני מתוך האוסף "שירי גטאות".
