הרעות

​השיר חובר עבור להקת הצ'יזבטרון והולחן בשנת 1948. הוא בוצע לראשונה בתכניתה השלישית של הלהקה ("הפלמ"חניק מחפש את המחר"). הסולן בביצוע הראשון היה גדעון זינגר, ואת הפזמון החוזר שרה יחד הלהקה כולה. המוזיקה של סשה ארגוב הקנתה לשיר אופי של מרש אבל והוא הפך לסמל לאומי ולחלק מהזיכרון הקולקטיבי בהקשר הנוגע למאבק לעצמאות בארץ-ישראל, אך לא פחות מכך – השיר היה לאבן פינה ברפרטואר הכללי של השירים הישראליים.
 
במשך השנים, השיר הוקלט על-ידי זמרים רבים, ביניהם: שושנה דמארי, יהורם גאון, בועז שרעבי, הראל סקעת וזהבה בן.

​מילים: חיים גורי
לחן: אלכסנדר ארגוב  

 

 
על הנגב יורד ליל הסתיו
וּמַצית כוכבים חֶרש חֶרש.
עת הרוח עובר על הסף
עננים מְהַלְכים על הדרך.

כבר שנה לא הִרְגַשנו כמעט
איך עברו הזמנים בִּשְדותינו.
כבר שנה. וְנותרנו מעט 
מה רבים שאינם כבר בינינו.

פזמון:
אך נזכור את כולם
את יְפֵי הבלורית והתואר
כי רעות שכזאת לעולם
לא תיתן את ליבנו לשכוח
אהבה מקודשת בדם
את תשובי בינינו לפרוח.
 
הרעות נְשָאנוך בלי מילים
אפורה עקשנית ושותקת
מלילות האימה הגדולים
את נותרת אדירה ודולקת.

הרעות כִּנְעָרַיִיך כולם
שוב בִּשמך נחייך וְנֵלֵכָה,
כי רֵעים שנפלו על חרבם
את חַיַיִךְ הותירו לַזֵכר.

פזמון:
אך נזכור את כולם
את יְפֵי הבלורית והתואר
כי רעות שכזאת לעולם
לא תיתן את ליבנו לשכוח
אהבה מקודשת בדם
את תשובי בינינו לפרוח.