​מוזיקה ארץ-ישראלית וישראלית

באוספי המחלקה נכללים ארכיונים אישיים שלמים של מלחינים בולטים, וכן ארכיונים של מוסדות מוסיקה בישראל. בין ארכיוניהם האישיים של המלחינים הארץ-ישראלים והישראלים יצוינו ארכיונם  של אלכסנדר (סשה) ארגוב,  פאול בן חיים, אנדרה היידו, משה וילנסקי, דב זלצר, עמנואל זמיר, מרדכי זעירא, מרק לברי, דניאל סמבורסקי, מרדכי סתר, יאיר רוזנבלום, נעמי שמר ונועם שריף.

 

החומר המצוי בארכיונים כולל - מלבד מוסיקה כתובה ומוקלטת, בטיוטות ובנוסחים סופיים - גם פריטים נוספים רבים הקשורים לתהליך הכתיבה והביצוע, כגון תכתובת עם עמיתים ועם מבצעים, הקלטות קונצרטים, מודעות ותכניות, ביקורות וצילומים.

 

בתחום הזמר העברי שבארכיון הצליל בולטות ההקלטות שנעשו בידי "קול ישראל' החל מימיו הראשונים. בארכיון המחלקה מצויים כ-10,000 תקליטים של שירים עבריים בהקלטות לקראת שידור – בעיקר משנות החמישים של המאה העשרים – שנמסרו לספרייה הלאומית בשנות השבעים. פרויקט ההסבה  של הקלטות אלה לאמצעי דיגיטלי, כדי להבטיח את שימורן, החל לפני כשנתיים, והוא עתיד להסתיים בעוד כשנתיים. בסיומו יהיו קטעי המוסיקה והשירים זמינים להאזנה בספריית השמע והמוסיקה ע"ש בלה והרי ווקסנר ובאתר. עוד כ-10,000 סרטי הקלטה של שירים עבריים שהוקלטו בקול ישראל בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים נמסרו למחלקה לפני שנים ספורות, העתקתם על גבי 280 תקליטורים כבר נשלמה והם שמורים באוסף וזמינים להאזנה בספרייה ובאתר.

 

מרבית הקלטות ורשימות החוקרים המצויות במחלקה מתמקדות במוסיקה ארץ-ישראלית וישראלית עברית, אבל יש לציין גם את ההקלטות המתעדות מוסיקה של קבוצות אתניות נוספות. כך, ארכיונה של חוקרת המוסיקה הארץ-ישראלית אדית גרזון-קיווי, שחקרה בראשית המאה הקודמת את כל ענפי המוסיקה המקומית ובהם גם המוסיקה הבדווית, או ארכיונו של רוברט לחמן ואחרים.

חשיבותם של ארכיונים היא תיעודית-היסטורית, ומשמשת את הספרנים, החוקרים והמבצעים הפונים אל המחלקה. דוגמה לכך הוא המפתח המקיף לשירים עבריים שרשם החוקר מאיר נוי, ומפתח השירים העבריים שיצרה דריה ישראלי, שנוצר במאגר הממוחשב של המחלקה ומוסיף על המפתח של נוי.

 

בארכיון הצליל מצויות הקלטות של קטעי תפילה ופיוט, זמירות, טקסים, שירי עם ומוסיקה אמנותית בהיקף של רבבות שעות הקלטה, שהופקו בידי חוקרים ואנשי מוסיקה מראשית המאה העשרים ואילך. למעשה, ההקלטה נמשכת ללא הרף, מתוך כוונה לתעד את מסורותיהן המוסיקליות המשתנות של כל עדות ישראל ממקורות ראשוניים ככל שניתן. עבודה זו נעשית במהלך אירועים ברחבי הארץ, בפגישות יזומות בבתיהם של מרואיינים, ובאולפן ההקלטות של הארכיון. כחלק ממפעל זה, נעשה מאמץ אדיר לתעד את ראשית הזמר העברי. מאמץ זה, כמו מחקרים אחרים בתחום, התפרסמו על ידי המרכז לחקר המוסיקה היהודית, הפועל לצד המחלקה, במאמרים ובתקליטור (שירי ראשונים – בעריכת יעקב מזור).

 

ארכיוניהם של החוקרים והאספנים מכילים רשימות וסיכומים, טיוטות, תדפיסים, הקלטות שדה, צילומים וכיוצא באלה, שהצטברו ברשותם במהלך עבודתם המוסיקולוגית. בולטים בתחום זה הם הארכיונים של אספן המוסיקה היהודית יעקב מיכאל, וזה של מאיר נוי אשר בנוסף לאוסף שלו בזמר העברי אסף את הזמר היידי שהוא אחד מאבות הזמר העברי ומקורותיו בארץ נדירים. לצד אלה מצויים חומרים שהשתמשו בהם מבצעים למיניהם, כגון פנקסי חזנים, תווים של זמר חסידי, שירים בלדינו אשר נרשמו מפי אינפורמנטים ועוד.

 

חלק בלתי נפרד ממכלול יצירתם התרבותית של היהודים הוא המוסיקה האמנותית שהם כתבו. המחלקה אוספת אפוא את יצירותיהם – בדפוס ובצליל – במהדורות ובביצועים נבחרים. יצירותיהם נמצאות במחלקה, הן בדפוס של הוצאות מסחריות הן - באותם המקרים שארכיון המלחין נתרם לספרייה - אף בכתבי יד מקוריים.