מוזיקה > ציפי פליישר > על פליישר > חקר הזמר העברי

חקר הזמר העברי

התפתחותו ההסטורית של שיר העם העבריהצלע השלישית בתחומי עיסוקיה המרכזיים של ציפי פליישר, צלע המבטאת מחויבות אישית עמוקה שלה (והקשורה, לא פחות, לאידיאולוגיה החינוכית שלה) היא חקר הזמר העברי כמשקף את הדמוגרפיה וההיסטוריה של ההתיישבות בארץ ובמדינת ישראל "ומטפח את זיכרון הישות הישראלית והיהודית" כהגדרתה של פליישר. העיסוק בזמר העברי החל עוד בנעוריה של פליישר כתלמידה בביה"ס הריאלי בחיפה. עבודת הגמר שלה אז – התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי (שנמסרה בשנת 1964) – היה מחקר רב היקף, ראשון מסוגו אז בארץ, על תולדות הזמר העברי. המחקר קיבל ברבות הימים תוקף כמחקר אתנו-מוזיקולוגי והתפרסם כספר עב כרס. הספר סוקר את הסגנונות המוזיקליים בשילוב הרקע  ההיסטורי של שירים מראשית ההתיישבות החלוצית בארץ, שירים מתקופת "המדינה שבדרך" ושירים משנותיה הראשונות של המדינה הצעירה, כל אלה בליווי דוגמאות תווים נדירות ואינדקס אתחלתות של לחנים. כמו-כן כולל הספר ניתוחים מוזיקליים של השירים וראיונות רבים עם יוצרים – משוררים ופזמונאים, מלחינים ומבצעים. מאז הרחיבה פליישר את היריעה ופרסמה מחקרים נוספים על אודות הזמר העברי, כגון: ענקי הקיבוץ בזמר העברי: מתתיהו שלם, דוד זהבי, יהודה שרת; העמק הוא חלום – שירי עמק יזרעאל; משנות ה-50 אל שנות ה-60: המהפך בזמר העברי 1964-1957 ועוד.
​הביטוי המעשי למרכזיותו של הזמר העברי בתרבות הישראלית תורגם על-ידי ציפי פליישר לפרויקט שאותו יזמה, הפיקה וערכה במכללת לוינסקי בין השנים 1996-1992 בשם "פורומי הזמר". במסגרתם, היא הנחתה מפגשים שהוקדשו לנושאים בעלי אופי היסטורי (ציונות והתיישבות חלוצית; העליות הראשונות; המאורעות בארץ; מלחה"ע השנייה; קום המדינה ושנות המדינה) ולנושאי חתך (נופיה ואקלימה של הארץ; שירי ילדות, גן וביה"ס; מורשות מוזיקליות יהודיות ממזרח וממערב והשפעות מוזיקליות זרות; שירי מחולות; שירי שבת ועוד). מפגשים נוספים הוקדשו ליוצרים חשובים כמתתיהו שלם, עמנואל זמיר, משה וילנסקי, סשה ארגוב, נעמי שמר, יורם טהר לב, עמנואל עמירן, מתי כספי, שלום חנוך ועוד, וכן ליוצרים נשכחים כחיים ברקני, אמיתי נאמן, יגאל גורדון ואחרים. "המפעל הכניס את כל המכללה [מכללת לוינסקי לחינוך] למודעות עמוקה כתוצאה מן העיסוק בזמר העברי" כתבה פליישר "היה זה באותן שנים של צמיחת הרוק הבוטה בארץ...ההתרחשות [של מפעל הזמר] חשובה בחיי התרבות בישראל, חלוצית תרתי משמע...ראשונה מסוגה ומעוררת את התחושה החלוצית-ציונית מן העבר...ועד לחידושים המעניינים והרעננים אז של להקות טיפקס ואתניקס...שיתופם היצירתי של התלמידים בפורומי הזמר, עד כדי חשיפתם כזמרים-מלחינים-מעבדים בפני חבריהם, היה במקום העליון ונוספה כאן חוויה עם הד עצום...שהותירה משקעי ידע וחדווה שלא יימחו. אין כוח שימחק מתוכך את מה שחווית בעוצמות שהן הרבה מעבר לשגרת היום-יום...". מפגשים אלו היוו בהמשך בסיס לסדרת הקונצרטים הפתוחים במכללה בנושא "חלוצי הזמר והחינוך המוזיקלי ביישוב העברי".   

​  

בשנת 2005 פרסמה פליישר את שני כרכי ספרה "הירמון שירים" (בסריקה שמובאת כאן מתוך האתר המקורי של פליישר מופיעים דפי דוגמא לכל פרק), שהם פרי עשרות שנות מחקר והוראה בתחום ההירמון והזמר העברי. בספר, שהפך לכלי לימוד מרכזי למבצעים, למחנכים, ליוצרים ולמעבדים ברחבי הארץ, מציגה פליישר שיטה מתודולוגית מוזיקלית-תרבותית ייחודית לניתוח של לחני הזמר העבריים בהשראת עבודותיהם החלוציות של המלחינים והאתנומוזיקולוגים בלה בארטוק וזולטאן קודאי על זמר העם.
 
בשנת 2013 ראה אור מחקר רחב היקף של ציפי פליישר "מתי כספי – הקסם והחידה" בו  היא פורשת את עולמו ההרמוני העשיר והייחודי של המלחין והמבצע מתי כספי, זאת על סמך ניתוח מעמיק של 40 משיריו, בד בבד עם עיסוק ברבדי חייו ובהשפעות המוזיקליות, מהארץ ומחו"ל, שפעלו עליו. ניתוחי השירים מייחסים חשיבות רבה לטקסטים המולחנים. המחקר כולל שתי מהדורות: מהדורה מורחבת בת שלושה כרכים, אשר הוענקה כמתנה לספריות המוזיקה המרכזיות בארץ, ומהדורה בת כרך אחד אשר הופצה בחנויות הספרים. מחקר נוסף רחב היקף של ציפי פליישר אשר יראה אור בעתיד הינו השלמה, כרונולוגית, לספרה משנת 1964 על סגנונות הזמר העברי עד תום העשור השני של שנות האלפיים.
 

 

 ציפי פליישר על הירמון שירים

 

 ציפי פליישר על הזמר העברי

 

 ציפי פליישר מראיינת את יפה ירקוני בביתה, 9.3.1995