לו יהי

לו יהיאם יש שיר שמסמל את מלחמת יום הכיפורים, הרי הוא "לו יהי" של נעמי שמר.
 
ראשית דרכו של השיר הייתה עוד לפני המלחמה, כששמר ביקשה להתאים לעברית את "Let it be" של לנון ומקרתני, ולקרוא לשיר "לו יהי".
 
בימים הראשונים למלחמה כתבה שמר מלים לשיר, שהביעו תקווה ותפילה אישית לשובם של החיילים בשלום. שמר השמיעה את השיר באוזני חוה אלברשטיין, במנגינה של השיר המקורי של החיפושית, אך בהשפעת בעלה, מרדכי הורביץ, החליטה להלחין לו מנגינה חדשה. עוד בעיצומה של המלחמה, היה בידי שמר לחן מקורי, והיא השמיעה את השיר בטלוויזיה הישראלית, בערב חג הסוכות של שנת 1973.
 
הביצוע הכה גלים מיד ועורר התרגשות עצומה ונפוץ גם בקרב החיילים, תודות לביצוע של חוה אלברשטיין ולהקת "הגשש החיוור".
 
 
  • 1. חייל כותב לנעמי שמר ומבקש את מלות "לו יהי"
  • 2. על נסיבות כתיבת השיר "לו יהי"
  • 3. אלמנת המלחמה מספרת לנעמי שמר על "לו יהי" ששלחה לבעלה
  • 4. טיוטת השיר "לו יהי" בכתב ידה של נעמי שמר
  • 5. טיוטת השיר "לו יהי" בכתב ידה של נעמי שמר
  • 6. משפחתו של שבוי כותבת לנעמי שמר על "לו יהי"
  • 7. תווי השיר "לו יהי" בכתב ידה של נעמי שמר
  • 8. מורה כותבת לנעמי שמר על "לו יהי"
  • 9. חייל אלמוני כותב לנעמי שמר על "לו יהי"
  • 10. "לו יהי" בכתב ידה של נעמי שמר
  • 11. "לו יהי" בכתב ידה של נעמי שמר (המשך)
לו יהי
מילים ולחן: נעמי שמר
עוד יש מפרש לבן באופק
מול ענן שחור כבד
כל שנבקש – לו יהי
ואם בחלונות הערב
אור נרות-החג רועד
כל שנבקש – לו יהי

לו יהי – לו יהי – אנא לו – יהי
כל שנבקש לו יהי

מה קול ענות אני שומע
קול שופר וקול תופים
כל שנבקש – לו יהי
לו תשמע בתוך כל אלה
גם תפלה אחת מפי
כל שנבקש - לו יהי

לו יהי – לו יהי – אנא לו יהי
כל שנבקש לו יהי
 
 
בתוך שכונה קטנה מוצלת
בית קט עם גג אדום
כל שנבקש – לו יהי
זה סוף הקיץ, סוף הדרך
תן להם לשוב הלום
כל שנבקש – לו יהי

לו יהי – לו יהי – אנא לו יהי
כל שנבקש לו יהי

ואם פתאום יזרח מאופל
על ראשינו אור כוכב
כל שנבקש – לו יהי
אז תן שלוה ותן גם כח
לכל אלה שנאהב
כל שנבקש - לו יהי

לו יהי – לו יהי – אנא לו יהי
כל שנבקש לו יהי
 
אם יש שיר שמסמל את מלחמת יום הכיפורים, הרי הוא "לו יהי" של נעמי שמר. ראשית דרכו של השיר הייתה עוד לפני המלחמה, כששמר ביקשה להתאים לעברית את "Let it be" של לנון ומקרתני, ולקרוא לשיר "לו יהיה". בימים הראשונים למלחמה כתבה שמר מלים לשיר, שהיו הבעה של תקווה ותפילה אישית לשובם בשלום של החיילים. שמר השמיעה את השיר באוזני חוה אלברשטיין, במנגינה של השיר המקורי של החיפושית, אך בהשפעת בעלה, מרדכי הורביץ, החליטה להלחין לו מנגינה חדשה. עוד בעיצומה של המלחמה, היה בידי שמר לחן מקורי, והיא השמיעה את השיר בטלוויזיה הישראלית, בערב חג הסוכות של שנת 1973. הביצוע בתכנית "מפגש אמנים" הכה גלים מיד ועורר התרגשות עצומה. מיד לאחר מכן נפוץ השיר גם בקרב החיילים, תודות לביצוע של חוה אלברשטיין ולהקת "הגשש החיוור".
 
"לו יהי" השיר הופך לתפילה של העם...
בתוך זמן קצר, הוצפה נעמי שמר בתגובות מהציבור. השיר היה לתפילה שנישאה בפי כל. המלים והלחן פרטו על מיתרים עמוקים בלבם של רבים. ארכיון נעמי שמר בספרייה הלאומית – שכתב היד של השיר שמור בו - כולל מכתבים רבים מכל שדרות העם, ובהם הבעות של התרגשות וסיפורים אישיים המעידים על הפיכתו של "לו יהי" לאחד מנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית ולתפילה שאיחדה את הישראלים באותם ימים.
 
...והעם מציף את נעמי שמר ברגש
השיר שהיה לתפילה: "לו יהי""לפני כמה שבועות ישבנו וכרגיל שוחחנו עליהם, עליהם, על אלה שאינם איתנו. ופתאום על רקע השיחה עצובה שמענו את שירך ונדמנו. הרגשנו כאילו מצאנו את התשובה למה שאנחנו מנסים לבטא, לו יהי.. לו יהי... ואכן בלי בושה מצאנו עצמנו מוחים דמעה...", כך כותר רב"ט אילן בכר בימים האחרונים של חודש דצמבר 1973. מישה, חייל בצדה המערבי של התעלה כותב לשמר: "התיישבתי לכתוב לך כמה מלים וכל זאת כדי להודות לך בשמי בעיקר ובעצם בשם כולם על החוויה המרגשת שכולנו מתנסים בה כל פעם כשאנו שומעים את השיר החדש שלך, 'לו יהי'. אינני יודע מה השיר עושה לאלה שבעורף. אבל כאן באפריקה ההתרגשות שזה גורם היא בלתי רגילה". יומיים לאחר ההכרזה על הפסקת האש, כותב לה חייל: "נעמי, קשה לבטא במלים את שהלב מרגיש לגבי שירך 'לו יהי'. כן תמשיכי! שלך, חייל אלמוני". משפחת סנש מחיפה, מספרת לנעמי שמר שמלות השיר "עזרו לי לעבור על הקשה ביותר שידעתי עד כה, את חוסר הוודאות. עד הידיעה על הימצאו של הבן בשבי המצרי... שיר זה שלך, היה כעין תפילה בשבילי, כעין תפילה העוזרת לאדם מאמין ומרגיעה אותו". ב-19 באוקטובר, עוד בימי המלחמה, כותבת שיאונה רביצקי לנעמי שמר כיצד הביאה את השיר לבית הספר שבו היא מלמדת: "הוא מושר אצלנו ממש כתפילה". ברכה ורדי, אלמנת המלחמה, כותבת לה בדצמבר 1973, ומספר לה שבנה שר את השיר שכעת "קיבל משמעות כפולה ומכופלת..." ומוסיפה: "בעברי על פני מכתבי אל בעלי, בטרם ידעתי על נפילתו, מצאתי כי העתקתי את שירך אליו כדי שיידע גם הוא את תפילתך-תפילתנו, כל העם והילדים. המכתב שבאלי כשאר המכתבים שכתבתי אליו, זולת אחד שהגיע עדיו, ותפילתנו – בחלל אבדה".

 
עדות מפי בתה של שמר: התחשבות במשפחות השכולות
הבית השני של השיר הושמט מחלק גדול מהביצועים, שכן שמר חשה שהוא נוגע בחוויה קשה במיוחד, האפשרות לקבל את הבשורה על נפילת חייל ("אם המבשר עומד בדלת..."), גם אם הבית מביע תקווה שתהיה זאת בשורה טובה. בתה של נעמי שמר, ללי, מסרה לאנשי מחלקת המוזיקה של הספרייה הלאומית את הדברים הבאים על השינוי הזה במלים:

 
"מעולם לא דיברתי עם אמא על השינוי, אבל כידוע לך (במיוחד) היא ביצעה שינויים בשירים באופן חופשי, לעתים בהגהה האחרונה של הספרים. מהיכרותי איתה ובזהירות המתבקשת, לדעתי א) הבית הזה מפר את האיזון העדין בין העצב והתקווה בשיר. כל כולו יגון ומשאלת מוות (מפריחה ומאסיף!​), ואילו בלעדיו נשמר האיזון בין ה​מפרש הלבן והאופל לאורך השיר כולו; ב) מתוך קשב לשפה העכשווית של זמנה במקביל לכל רובדי הלשון העשירים בהם שלטה, היא הבחינה בשינוי שחל במשמעות המילה "מבשר" במציאות חיינו, בשונה מזו המסורתית-מקראית. היום המבשרים משמעם משלחת משרד הביטחון, והבשורה בפיהם לעולם לא טובה.."​