לקט ט"ו בשבט

 
"אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם. בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים. בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי. בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיּעָה וְלַיְרָקוֹת. בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ"
(משנה,  ראש השנה א, א)
 
​ביום החמשה-עשר לחודש שבט חל "ראש השנה לאילנות". החג מצוין בין השאר באכילת פירות שנשתבחה בהן ארץ ישראל ומנהגים נוספים כ"סדר ט"ו בשבט", מנהג שגובש בידי חכמי צפת במאה הי"ז. אוספי מחלקת המוזיקה וארכיון הצליל בספרייה הלאומית כוללים פריטים רבים בדפוס ובשמע הקשורים לחג.
 
"אחרי אכילת החמין מעורב בחיטה ערמונים ורגל בקר אבי המשפחה אומר: ויהי נועם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו...". אלו הוראות הפתיחה ל"סדר ליל ט"ו בשבט" במסורת יהודי קושטא מתוך "אנתולוגיה של חזנות ספרדית" מאת יצחק לוי, הכוללת שירים נלווים. בהמשך נוטלים בני המשפחה עוגה או מיני מאפה, זיתים (הבן לוקח זית ומברך לקיים הפסוק "בניך כשתילי זיתים מסביב לשולחנך"), תמרים, תאנים, רימון (הבת לוקחת ומברכת כדי לקיים הפסוק "כל כבודה בת מלך פנימה"), אגוזים, לימון או אתרוג שהובאו מארץ ישראל ומברכים בשיר.
 

 

 

לחצו להגדלה לחצו להגדלה לחצו להגדלה
לחצו להגדלה​ לחצו להגדלה​​ לחצו להגדלה​​
לחצו להגדלה​​ לחצו להגדלה​​ לחצו להגדלה​​
לחצו להגדלה​​
   
 

​גם בחצרות החסידים נהגו לציין את ט"ו בשבט בהתכנסות מיוחדת במעמד האדמו"ר, התכנסות המכונה בעדה החסידית בשם "טיש". לפניכם הקלטה עדכנית  משנת תשע"א (2011) מבית המדרש של חסידי בוהוש בבני-ברק. סממני היום מופיעים בדמות הקטע המושר "אילן אילן במה אברכך" ובהמשך בפיוטים מתפילות ראש השנה.

 

 

​ממסורת החסידים אל מסורת ישראלית המבקשת לשלב בין ישן וחדש. "סדר ט"ו בשבט" בלבוש ישראלי שהתקיים בבניין ספריית שוקן בירושלים בשנת 2000, בהנחיית בנימין יוגב (בוג'ה) ממכון החגים בבית השיטה.

 

 

​אחד השירים המזוהים ביותר עם ט"ו בשבט הוא השיר "כך הולכים השותלים" למילות המחבר יצחק שנהר בלחן של ידידיה אדמון. השיר מתעד את צעידת השותלים הצועדים בשמחה מן העיר, מן הכפר, מן העמק ומן ההר מצוידים באֵת ומוכנים לשתול עצים רבים. הדגש על ט"ו בשבט כיום נטיעות הוא מנהג ישראלי חדש יחסית שאומץ בראשית המאה שעברה בידי הקרן הקיימת לישראל. בארכיון הצליל הקלטות רבות של השיר כגון ביצוע של להקת "קול ציון לגולה" בניצוח מרק לברי, וביצוע חינני של הזמרת יפה ירקוני בליווי "המקהלה הלבנה" של בית ספר "תל נורדאו" הפותחת בדקלום "חג היום לאדמה, חג לנטע בגומה, חג ליער חג לגן, יום הולדת לאילן".

 

 

 

לחצו להגדלה​ לחצו להגדלה​​
 

גם בנכר הושר השיר "כך הולכים השותלים" בגרסתו האנגלית עם הפזמון החוזר "בטו טו טו טו, בטו- טו- טווו", מלווה בקריאת הזמר לילדים הצועדים בארץ לקראת שנתו החדשה של האילן.

 

 

מהליכת השותלים אל "שיר השתיל" גם הוא למילות המחבר יצחק שנהר בלחן של יואל ולבה, שארכיונו מצוי במחלקת המוזיקה בספרייה הלאומית. אנו מביאים את השיר בביצוע חד פעמי של הזמרת נחמה הנדל בליווי הלהקה הכלית "לרוקדים הידד".

 

לחצו להגדלה​ לחצו להגדלה​​
 

 

עדות נוספת לקשר בין קרן קיימת לישראל וט"ו בשבט מצויה בפרסומים שונים משנות השלושים של המאה העשרים. דוגמה מעניינת היא האסופה "משירי הארץ" שיצאה לאור במהדורתה השנייה בשנת תרצ"ב (1932). בדף השער מובאים דבריו של רבי נחמן מברסלב על אודות "שירת העשבים" (מובאה שהפכה ברבות הימים לשיר עצמאי בלחן של נעמי שמר). כמו כן מצויה בידינו החוברת "ט"ו בשבט: אוסף חומר לנשפים וחגיגות לראש השנה לאילנות" שיצאה לאור בירושלים בשנת תרצ"ח (1938) בהוצאת הלשכה הראשית של הקרן הקיימת לישראל. בחוברת לקט פסוקים ואמרות על האילן וישראל, מחזות לילדים, שירים ולבסוף רשימת יערות קק"ל, מעודכנת לסוף שנת תרצ"ז.

 

  

   

 

"ניעה" היא כפיפה קלה בברכיים, "צעדה" היא קבוצת תנועות המהוות משפט ריקודי, כך לפחות לפי החיבור "בצעד ובצליל: חוברות עזר למורות וגננות, שירים וריקודים לילדים לט"ו בשבט" משנת תשי"ז (1957). בחיבור מובאות הפעלות והוראות לכוריאוגרפיה אפשרית לשירי ט"ו בשבט שונים, כך נרקד השיר "ט"ו בשבט" למילות המשורר עודד אבישר בלחן שרה לוי-תנאי כריקוד זוגות.

  

   

ט"ו בשבט נעשה נושא מקובל לשירים וליצירות שונות. ה"טרובדור" היהודי נחום שטרנהיים כתב את שירו היחיד בעברית, "חמישה עשר בשבט", שפורסם ככל הנראה בשנים 1923-1934. בחיבורם המשותף של החוקרים פרופ' דב נוי וד"ר גילה פלם "האבן מיר א ניגונדל: הנה לנו ניגון יש שירי הטרובדור היהודי נחום שטרנהיים" מתואר השיר כ"שיר היחיד משירי שטרנהיים בעברית... בעמוד השער משמאל שם השיר ושם המחבר בעברית ובתעתיק פולני. מימין תמונת המחבר, כתובתו בפולנית והקדשה בכתב ידו ל"חבר גאלדבערג"... השורה "חמישה עשר בשבט" חוזרת בכל בית לסירוגין ארבע פעמים... כשרונו השירי של המשורר שטרנהיים הבא לידי ביטוי ברבים משיריו ביידיש אינו ניכר בזמר הזה. במילות השיר ניכרת השפעת קלישאות הלקוחות משירי תנועות הנוער בארץ-ישראל ובפולין בשנות השלושים. בלחן ניכר הקושי של שטרנהיים להלחין טקסט עברי והמנגינה "מתקשה" להתאים עצמה לטקסט...".

 ​

 

לחצו להגדלה​​
 

 

"ראש השנה לאילנות" הוא שמה של קנטטה מאת המלחין ליאו ליאוו למילות המשורר היידי יהואש ובתרגום העברי של ראובן גרוסמן שיצא לאור בשנת 1940 בניו-יורק.

 

לחצו להגדלה​​
​ 

 

לסיום הלקט, שיר ילדים שכתבה המשוררת והמלחינה נעמי שמר שארכיונה מופקד במחלקת המוזיקה בספרייה הלאומית – "ט"ו בשבט שלי". הנה לפניכם טיוטה של השיר בכתבה ידה של שמר בתוספת השיר מתוך ספר שירי הילדים "הכל פתוח" מלווה באיורי המאיירת רינת הופר.