שבועות

חג השבועות הוא מן החגים הקדומים ביותר ביהדות ואחד משלושת החגים החשובים, שלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות.
 
החג חל כעבור שבעה שבועות בדיוק מיומו השני של חג הפסח:
"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע
 שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה" (ויקרא כ"ג)
חג השבועות "משלים" במהותו את חג הפסח, שכן חג הפסח מציין את גאולתם הפיזית של בני ישראל מעבדותם במצרים, ואילו תהליך גאולתם הרוחנית הושלם רק בחג השבועות: ביום הזה, במעמד הר סיני, מסר להם אלוהים את התורה ובה ערכי מוסר וחברה נעלים. לפיכך מכונה חג השבועות גם חג מתן תורה.
 
לחג שמות רבים: יום החמישים, חג הקציר, חג מתן תורה, חג השבועות, יום הביכורים, חג עצרת, יום הַקְהֵל, ובראשי-תיבות: "חקת שבעה" – חמישים, קציר, תורה, שבועות, ביכורים, עצרת, הַקְהֵל.
 
אזכור החג בכתובים וכן מנהג הבאת הביכורים מונצחים בשניים משיריו של המלחין, המוסיקאי, חתן פרס ישראל, ידידיה אדמון (1894-1982); "וחג שבועות תעשה לך" ו"סלינו על כתפינו" למילותיו של לוין קיפניס.
 
"וחג שבועות תעשה לך":
"בקצב הליכה ובמרץ", אלו הן הוראות הביצוע המופיעות בצילום כתב יד - ידידיה אדמון, משנת 1926. לפניכם שתי פרשנויות מוסיקליות לשיר, האם הן עומדות בציפיות? שפטו בעצמכם...
 
NLI_ImageGallery
NliImageGallery
  • סריקת צילום כתב היד ועליו הערות של ידידיה אדמון לשיר "וחג שבועות תעשה לך". אדמון הלחין את השיר בשנת 1926. המילים מן המקורות. מתוך ארכיון ידידיה אדמון - MUS 176
    וחג שבועות תעשה לך - ידידיה אדמון
נעמי צורי, זמרת המצו-סופרן, בהקלטה משנת 1950, מתוך אוסף תקליטי "קול ישראל" (עברו לדקה 2:10 בכדי לשמוע את השיר):
 
מקהלת ילדי קבוץ רוחמה בליווי תזמורת הבידור של "קול ישראל" בניצוח משה וילנסקי ובעיבוד שמעון כהן בהקלטה משנת 1962, מתוך אוסף סרטוני "קול ישראל":
 
"סלינו על כתפינו":
"פנו דרך לנו, ביכורים אתנו", מריעים העולים הצועדים מיהודה, מהשומרון מן העמק ומהגליל בתיאורו הצבעוני של לוין קיפניס. והפעם בקצב צעידה חגיגי של ממש, מקהלת ילדי קבוץ רוחמה בליווי תזמורת הבידור של "קול ישראל" בניצוח משה וילנסקי ובעיבוד שמעון כהן בהקלטה משנת 1962:
 
חג השבועות כחג בעל היבטים חקלאים נחגג בהתיישבות העובדת ובתנועה הקיבוצית בפרט תוך דגש על טקס הבאת הביכורים ובהבלטת היותו של החג חג הקציר. כך המסכת "בשדה קוצרים" – מסכת לחג הביכורים בזמרה ונגינה למילותיו של המשורר והמחנך חנן שדמי (1914-2010) איש כפר בלום,  עם לחניו של יקותיאל שור (1918-1990) חבר קבוצת כנרת.
 
NLI_ImageGallery
NliImageGallery
  • עמוד הפתיחה. לחנים: יקותיאל שור מילים: חנן שדמי מספר מדף: S) PN1 156)
    בשדה קוצרים - מסכת לחג הביכורים בזמרה ובנגינה
  • טקסט הסבר הפותח את החוברת. לחנים: יקותיאל שור מילים: חנן שדמי מספר מדף: S) PN1 156)
    בשדה קוצרים - מסכת לחג הביכורים בזמרה ובנגינה
  • "פתיחה קטנה" לחנים: יקותיאל שור מילים: חנן שדמי מספר מדף: S) PN1 156)
    בשדה קוצרים - מסכת לחג הביכורים בזמרה ובנגינה
המסכת בת שלושה חלקים; הווי פסטורלי של שדה קוצרים ביום חג המוצא ביטויו בעבודתם, בשירתם ובריקודיהם של הקוצרים והמלקטות, הופעת השיירה העושה דרכה לירושלים וטקס העלאת הביכורים המסתיים באווירה שמחה.
במבוא למסכת נכתב: "... הכוונה ליצירה שתוכל להתבצע ע"י כל ישוב חקלאי (ועירוני) והבא לתת ביטוי לאופיו החקלאי של החג כשמסורת העבר מתמזגת במציאות חיינו החדשים.... המסכת מהווה שלמות מגובשת לכשעצמה, אבל אם ציבור החוגגים בישוב זה או אחר, ירצה לשלב בה פסוק-מקרא – ניתן לו, כמובן לשקול איך וכיצד לבצע זאת, כן ניתן לשנות מקומם של הקטעים השונים, אם מבצעי המסכת ימצאו טעם בכך...".

 

 

 
קובץ שירי ילדים הקשורים  לחג השבועות מאת נחום נרדי:
NLI_ImageGallery
NliImageGallery
  • עמוד פתיחה. מתוך אוסף מאיר נוי (מספר מדף: נרדי - שב').
    נחום נרדי - שירי ילדים לחג השבועות
  • השירים בעמוד זה: "וחג שבועות", מילים: מן המקורות "ירק חג", מילים: לוין קיפניס "בכורים", מילים: ש. בס מתוך אוסף מאיר נוי (מספר מדף: נרדי - שב').
    נחום נרדי - שירי ילדים לחג השבועות
  • השירים בעמוד זה: "חג בכורים בעמק", מילים: ג. פרנס "זרים לשבועות", מילים: לוין קיפניס "עורו אחים", מילים: מן המקורות "שיר העטור", מילים: א. שלונסקי מתוך אוסף מאיר נוי (מספר מדף: נרדי - שב').
    נחום נרדי - שירי ילדים לחג השבועות
  • השירים בעמוד זה: "שיר בכורים", מילים: לוי בן-אמיתי "בכורים", מילים: א. אשמן "עוד תטעי כרמים", מילים: ירמיהו ל"א "בכורים", מילים: י. קרני מתוך אוסף מאיר נוי (מספר מדף: נרדי - שב').
    נחום נרדי - שירי ילדים לחג השבועות
בחג השבועות קוראים את מגילת רות, שעלילתה מתרחשת בתקופת הקציר.
לפי המסורת (התלמוד הירושלמי ומדרש רות רבה) דוד המלך, נינה של רות המואבייה, נפטר בחג השבועות. לפי מסורת מאוחרת יותר (שמקורותיה אינם ברורים) דוד המלך אף נולד בשבועות. 
 
המחזה המוסיקלי "מגילת רות" הועלה לראשונה על-ידי תיאטרון המחול "ענבל".
תמלילו מושתת על המגילה, המוסיקה מאת עובדיה טוביה והכוריאוגרפיה של שרה לוי-תנאי. 
עובדיה טוביה )1921 – 2006( מלחין ומעבד (חיבר לתיאטרון יצירות מוסיקליות כמו "מגילת רות", "הרועים", "המדבר", ועיבודים רבים), מקים "מקהלת עדן", מנהלו המוסיקאלית הראשון של "תיאטרון ענבל".
למד במדרשה למחנכים למוסיקה בתל-אביב, שבה גם לימד ואחר-כך אף ניהל אותה. בהמשך למד קומפוזיציה אצל מרדכי סתר ופאול בן חיים. כמו-כן למד בלונדון קומפוזיציה, תרבות הזמרה ומוסיקה הודית ואפריקנית.
 
את יצירתו "מגילת רות" הכתיר טוביה בכותרת המשנה "סוויטה מתוך תמונות הקציר".
בתכנייה המקורית של "מגילת רות" כתבה שרה לוי-תנאי:
"הנושא התנכ"י ועימו הנושאים מן הפולקלור היהודי-מזרחי ומן ההווי הישראלי הם המסד שעליו בונה 'ענבל' את בניינו... בחרנו בדרך הצגת הטקסט התנכ"י כמות שהוא... אוזננו קשובה למלים ולצלילים, ועיננו פקוחה אל המראות והחזיונות העולים מן הספר העתיק-חדש... המוסיקה נכתבה בידי עובדיה טוביה ... אשר המלוס המזרחי מצא בו גואל בן-בית, החושף את יופיו הגנוז".
 
 
עורכות הלקט: תמר זיגמן, רבקה שמיר
כתיבה: רבקה שמיר, תמר זיגמן