לקט פורים

לקט פורים
פורים הוא מועד המעלה על נס את הצלת היהודים בממלכה הפרסית המורחבת בתקופה שלאחר חורבן בית ראשון. על פי המסופר במגילת אסתר, המן היה שר בכיר בממלכת אחשוורוש. לאחר שמרדכי היהודי לא כרע לפניו, הוא ביקש "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים". המן הפיל פור [גורל] על מנת לקבוע את היום המיועד להרוג בו את היהודים, הפור נפל על יום י"ג באדר.  סיפור המגילה מגולל את התהפכות היוצרות, כיצד לבסוף הורשו היהודים "להיקהל ולעמוד על נפשם" וכיצד המן הושפל וסופו שנתלה על עץ יחד עם בניו. מאז זכור המן בקרב היהודים כ"המן הרשע" והיה לסמל לצוררי היהודים בהיסטוריה. לבסוף קבעו מרדכי ואסתר, גיבורי המגילה: "קימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עושים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה".
​במרוצת הדורות פורים זכה למנהגים רבים, לפיוטים רבים ולמנגינות מגוונות מאד, כל זאת בנוסף לקריאת המגילה שהיא אחת המצוות המרכזיות של היום. בלקט שלפניכם רכזנו מעט מזעיר מתוך הפריטים הנוגעים לפורים המצויים אוסף המוזיקה.
 

שבת זכור

השבת שלפני פורים מכונה "שבת זכור" משום שבעלית המפטיר פותחים ספר תורה שני וקוראים מספר דברים כ"ה, י"ז-י"ט "זכור את אשר עשה לך עמלך בדרך בצאתכם ממצרים". על פי המסורת, המן האגגי היה מזרע עמלק ועל כן אנו זוכרים את המצווה למחות את זכרם של עמלק. לפי חלק מהראשונים ישנה מצווה מן התורה לשמוע את פרשת זכור ועל כן נהגו קהילות ישראל לקרוא פרשה זו בדקדוק רב. בקהילות רבות אף קוראים שוב עבור הנשים כדי שגם הן תוכלנה לצאת ידי מצווה זו.
 
נשמע את נחמיה חוצ'ה, קורא את פרשת זכור לפי מסורת יהודי כורדיסטן, שימו לב, מתחיל ב: 40:46:

​ישנם מספר פיוטים מיוחדים לשבת זכור: הפיוט "מי כמוך ואין כמוך" נפוץ ברוב קהילות המזרח. נשמע שני לחנים:
 לחן תימני לפיוט זה ולחן מטנג'יר – מרוקו:

 

​פיוטים לפורים

פורים זכה למספר רב של פיוטים. פיוטים אלה עוסקים בגודל הנס שאירע לישראל, בתחינה לבורא עולם לגאולה קרובה ובהבעת בוז ולעג לצוררי ישראל שסופם יהיה כסופו של המן הרשע. הפיוטים מוסרים גם תקציר של אירועי המגילה, מצוות היום ועוד ועוד. רוב הפיוטים הם בעלי אופי שמח המבטא את ההודיה על כך שיהודים ניצלו ואף שלטו על שונאיהם. להלן נביא מספר פיוטים המושרים בעדות שונות:
 
אזכיר חסדי אל, נוסח יהודי בוקרשט:
NLI_ImageGallery
NliImageGallery
  • אזכיר חסדי אל – בוקרשט

 

​אל צורי משגבי, נוסח יהודי איסטנבול:

NLI_ImageGallery
NliImageGallery
  • אל צורי משגבי – איסטנבול
  • אל צורי משגבי – איסטנבול

 

​פורים פורים פורים לנו, נוסח יהודי כורדיסטן:


 

עזר מצרי היית, נוסח יהודי בגדד:

 

שימני ראש על כל אויבי, נוסח יהודי בגדד:


 

אלי צור ישועתי, נוסח יהודי מרוקו:

 

שיר אהבה חדש, נוסח יהודי קורפו:

 

​החסידים נוהגים לשיר ניגונים מיוחדים לפורים. לעיתים קרובות ניגונים אלה מושרים ללא מילים. ניגון רקוד זה מושר ללא מילים, בחסידות קרלין בטיש של פורים. הניגון מושר על ידי בנציון גרוסמן בראיון שערך דוד רפאל בן עמי, מתחיל ב:02:40

 

 
​ניגון זה מושר בחסידות קוסוני (הונגריה), הוא מושר פעמיים, בפעם הראשונה הוא מושר בעת קריאת המגילה לאחר הפסוק "ויאמר חרבונה אחד הסריסים",
 
החלק השני מושר לאחר מכן בטיש של פורים. בהקלטה זו שר בנו של האדמו"ר בראיון עם יעקב מזור. ניגון זה מתחיל אמנם כניגון בעל אופי שמח, אך בהמשכו הוא הופך לניגון דבקות המאופיין בכובד ראש.
 
 
​בתיקוני זוהר מופיעה דרשה הקושרת בין פורים ליום הכיפורים: " פּוּרִים אִתְקְרִיאַת עַל שֵׁם יוֹם הַכִּפּוּרִים, דַּעֲתִידִין לְאִתְעַנְגָא בֵּיהּ, וּלְשַׁנּוּיֵי לֵיהּ מֵעִנּוּי לְעֹנֶג" [פורים נקראת על שם יום הכפורים, שעתידים להתענג בו, ולשנות אותו מעינוי לעונג]. קישור זה בא לידי ביטוי בחצרות חסידיות בכך ששרים בטיש פורים ניגונים או אפילו קטעי תפילה אשר מושרים במהלך יום הכפורים. דוגמא לכך ניתן לשמוע בהקלטה הבאה, אשר הוקלטה בחסידות בוהוש (רוזין), שבה שרים ניגון ביידיש אשר חיבר ר' לוי יצחק מברדיצ'ב, ומתאר סחר חליפין בין ישראל לרבונו של עולם: הם יתנו לו חטאים, עוונות ופשעים והוא יתן להם סליחה מחילה וכפרה. מקובל שרבי ישראל מרוזין הורה לחסידיו להזכיר את שמו של ר' לוי יצחק משום שהיה מוכר בפי כל כ"סנגורם של ישראל" ועל כן מזכירים את שמו, או שרים את אחד מניגוניו כדי שיהיה מליץ יושר בעת הדין. ניתן לשמוע את המתח באוויר בעת שירת הניגון. במהלך הטיש שרו גם את הפיוט "אמנם כן יצר סוכן" המושר בערבית של יום כפור, וכן תקעו בשופר שלש פעמים כנגד מלכויות זכרונות ושופרות.
 

לבסוף נקנח בעיבוד של מתי כספי לפיוט "שושנת יעקב" שבו הוא מנהל דיאלוג עם הלחן הידוע ביותר בציבור הישראלי לפיוט זה. העיבוד של כספי מושפע מסגנונות הקאונטרי והגוספל האמריקאים, והוא משקף את הלך הרוח של המוסיקה הישראלית החדשה של שנות השישים והשבעים. השיר הופק במסגרת התוכנית "חור כרפס ותכלת" בשנת 1971.