תשעה באב

​"חֲמִשָּׁה דְּבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וַחֲמִשָּׁה בְּתִשְׁעָה בְאָב", אומרת המשנה ומפרטת: "בְּתִשְׁעָה בְּאָב נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ, וְחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה, וְנִלְכְּדָה בֵּיתָר, וְנֶחְרְשָׁה הָעִיר. מִשֶּׁנִּכְנַס אָב מְמַעֲטִין בְּשִׂמְחָה"

(משנה, תענית ד, ו').

 

יום "תשעה באב" זכור בהיסטוריה היהודית כיום בו אירעו מאורעות טרגיים לעם ישראל. יום זה נקבע כיום אבל לאומי, שבו היהודים מתענים, קוראים את "מגילת איכה" ופרקי "קינות" - פיוטים המבכים ומזכירים את המאורעות העצובים שאירעו ביום זה.

מגילת איכה וקינות
 
"...אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה, כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס ; בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ אֵין-לָהּ מְנַחֵם מִכָּל-אֹהֲבֶיהָ..."

בארכיון הצליל הלאומי מצויות הקלטות רבות המתעדות קריאה בנוסחים שונים של קטעים מתוך מגילת איכה. כך פרק א' במגילת איכה בנוסח אשכנז, מתוך אוסף תקליטי "קול-ישראל", בביצוע החזנים בנימין אונגר (1982-1907), ואפרים די זהב (1957-1902). הקלטה ייחודית משנת 1967 מתעדת קריאת מגילת איכה בעברית ובתרגום צמוד בביצוע נחמיה חוצ'ה (החל מדקה 05:57) ובמילותו של חוצ'ה: "...מתחילים בקינת איכה לפי הסדר, כל אחד קורא שלושה פסוקים, והבא אחריו קורא עוד שלושה פסוקים עד גמירה... והיו כאלה שמתרגמים אותה  בשפה הכורדית ממש מעברית לכורדית...". (המונח "השפה הכורדית" מתייחס לארמית החדשה של יהודי כורדיסטאן)
 
 
תיעוד כתוב לקריאת פרק ג' ממגילת איכה בנוסח אשכנז מובאת בדמות כתב יד של החזן זבולון (זוול) קוורטין (1952-1874) המצוי באוסף המלחין במחלקת המוסיקה בספריה הלאומית, פסוקי הפתיחה בפרק ג' במגילת איכה "אני הגבר ראה עני":
 
NLI_ImageGallery
NliImageGallery
 
 
מגילת איכה ופסוקיה משמשים השראה לכתיבה מוסיקלית אמנותית. כך למשל היצירה "Lamentation", קטע הפינלה בסימפוניה "ירמיה" מאת המלחין היהודי לאונרד ברנשטיין.
 
 
NLI_ImageGallery
NliImageGallery
 
לפניכם הקלטה של היצירה משנת 1958 מתוך אוסף תקליטי "קול-ישראל" בביצוע זמרת הסופרן סילויה נסון בליווי נגן הפסנתר אריה זקס.
 
"מדי שנה קינה" היא קינה הנאמרת בליל תשעה באב. בספרו "אנתולוגיה של חזנות ספרדית" מגיש המוזיקאי, המלחין והאתנומוסיקולוג יצחק לוי גרסה בנוסח ספרדי-ירושלמי. גרסה מעובדת למקהלה בכתב יד המעבד אריה לבנון.
 
NLI_ImageGallery
NliImageGallery

ביצוע מוקלט של הקינה בנוסח תימני הוקלט בשנת 1973 על-ידי משה קולה ברחבת הכותל המערבי בירושלים (החל מדקה 37:00 -  בית ב').

על קינות ומקוננות בתשעה באב בתוכניתו של החוקר אמנון שילוח ששודרה בשנות השישים ב"קול ישראל" – הקלטות שדה בליווי הסברים נלווים, מתוך אוסף הקלטות החוקרת אדית גרזון-קיוי.

 
משיח, גאולה ובית המקדש 
 
בד בבד עם הצער הגדול על החורבן, מובא במדרשים כי ביום תשעה באב נולד המשיח. הציפייה לביאת המשיח ולבניית בית המקדש מתוארת בפיוטים, בשירים וביצירות מוזיקליות רבות.
 
על הציפייה לבוא הגואל ותחיית העם מגלותו כתב המחזאי, המשורר והמלחין אברהם גולדפדן את השיר "די יידישע האפענונג / שופר של משיח". השיר נכתב לכבוד הקונגרס הציוני ב-1897. בהקלטה שלפניכם, השיר בביצוע החזן ליבלה ולדמן ובליווי אברהם אלשטיין בעוגב.
 
הבקשה לבניית בית המקדש מובאת בפיוט "אדיר יבנה מקדש", הכתוב באקרוסטיכון אלפביתי: "אדיר יבנה מקדש, אל בנה / ברוך יבנה מקדש, אל בנה / גדול יבנה מקדש, אל בנה" וכך הלאה. הנה גרסת הפיוט בנוסח ספרדי ירושלמי  כפי שתועדה בכתב יד המלחין, החוקר והאתנומוסיקולוג יצחק לוי.
 
NLI_ImageGallery
NliImageGallery
 
אחד מ"שירי המקדש" הידועים ביותר הוא "שיבנה בית המקדש" שהולחן בידי המוזיקאי והחזן ישראל שור (1935-1886) וזכה לפרסום בעקבות ביצוע החזן משה קוסביצקי. לפניכם הקלטה משנת 1955 בביצוע החזן משה קוסביצקי בליווי המוסיקאי חנן וינטרניץ, מתוך אוסף תקליטי "קול-ישראל".
 
NLI_ImageGallery
NliImageGallery
"יבנה המקדש" הוא שיר מסורתי שהושר לא רק בפי החסידים, אלא היה שגור גם בפי החלוצים שהגיעו ארצה. שירי הערגה והכיסופים הזכירו להם את בית אבא שעזבו בנכר. השיר "שירו של אבא" ("יבנה המקדש" בשמו הנוסף) נכתב על-ידי המשוררת והמלחינה נעמי שמר לזכר אביה החלוץ, מאיר ספיר, ומכיל הדים של זיכרון מוסיקלי לשירים שאביה נהג לשיר.
 
NLI_ImageGallery
NliImageGallery
 
​הדפס השיר בתוספת הגהה בכתב ידה של נעמי שמר מתוך הספר "סימני דרך" (2003). לפניכם הקלטה ייחודית משנת 1968 בביצוע הזמרת נחמה הנדל מלווה עצמה בגיטרה, מתוך אוסף "סרטוני קול-ישראל".