מוזיקה > הקלטות נבחרות > לקט לפתיחת שנת הלימודים

לקט לפתיחת שנת הלימודים

"והאוויר קריר בחוץ

כאילו כל הרחוב רחוץ
כאילו כל אחד קורא
שלום דנה שלום" 

 

 
(מתוך השיר "שלום כיתה א", מילים ולחן: נעמי שמר)  

​ערפילי הבוקר וקרירות האוויר האופיינית לשלהי תקופת הקיץ מוצאת ביטויה בשיר "שלום כיתה א'" מאת המשוררת והמלחינה נעמי שמר. בדומה לדנה גבורת השיר, היוצאת ל"מסע גדול", בימים הקרובים ישובו תלמידי ישראל לחבוש את ספסלי בית הספר. לימים שבין ראש חודש אלול – זמן החזרה ללימודים בישיבות ותלמודי התורה – ובין מועד החזרה לבתי הספר שהוקדם השנה בימים אחדים, מוגש לקט מוזיקלי לפתיחת שנת הלימודים החדשה, מאוצרות מחלקת המוזיקה.

 

תאור יומה הראשון של תלמידת כיתה א', דנה, מובאת בדמות שירה של נעמי שמר "שלום כיתה א'". לפניכם הקלטת השיר המקורית (1976) בידי שלישיית "הגשש החיוור" מתוך אוסף סרטוני "קול ישראל" וסריקת השיר מתוך ספר שירי הילדים של נעמי שמר הכל פתוח בעריכת ללי שמר ותמר רודנר מלווה באיורי המאיירת מיכל בוננו.

  



נקודת מבט אופטימית קצת פחות מוגשת בשיר בראשון לספטמברבמכתב משנת 2003, מתאר הזמר והשחקן משה בקר – שעבורו נכתב השיר, "סיפורו של שיר": "היום העצוב ביותר בחיי היה בראשון לספטמבר 1960, כן אני יודע שזו אמורה להיות חגיגה – היום הראשון של בית הספר, אבל אני ידעתי שכאן מתחיל מסע של ייסורים... עם הזיכרון הזה באתי לנעמי שלהבדיל ממני כל כך אהבה את בית הספר, אבל יחד עם זאת כל כך התחברה לכאב, לחרדה למצוקה והעניקה לי את המתנה הנפלאה הזו, בראשון לספטמבר".
 

 

לפניכם טיוטה ראשונית בכתב ידה של נעמי שמר של השיר "בראשון לספטמבר"', וכן תגובה של משה בקר לללי שמר, בתה של נעמי:
 
NLI_ImageGallery
NliImageGallery
  • טיוטה ראשונית בכתב ידה של נעמי שמר של השיר "בראשון לספטמבר".
  • תגובתו של משה בקר אל נעמי שמר ביחס לטיוטת השיר "בראשון לספטמבר"

 

יום הלימודים הראשון מוצא ביטויו במספר שירים בזמר העברי. כך, שירם של המשורר עלי מוהר והמלחין יוני רכטר כל עוד מתוך הספר מה תנגנו המצוי באוסף מאיר נוי לזמר העברי במחלקת המוזיקה.

NLI_ImageGallery
NliImageGallery
  • שירם של המשורר עלי מוהר והמלחין יוני רכטר "כל עוד"
  • שירם של המשורר עלי מוהר והמלחין יוני רכטר "כל עוד"

 

שעור מולדת בגרסת עלי מוהר מוצגת בדמות שירם המשותף של מוהר והמלחין אפרים שמיר. בקובץ ספר השירים לתלמיד בעריכת גיל אלדמע והד"ר נתן שחר, מובא השיר, מילים ולחן, בתוספת מידע על נסיבות כתיבתו.

 

 

"​ספר השירים לתלמיד" הוא גרסה מאוחרת יחסית לאוספים מוזיקליים שלוקטו במיוחד בעבור תלמידי בתי הספר. אוספי מחלקת המוזיקה כוללים מגוון רחב של ספרים שכותרתם ספר שירים ומנגינות: לבית הספר ולעם, ספר שירים ומנגינות לגני ילדים ולבתי ספר, ספר שירים בשביל גן הילדים והמחלקות הנמוכות של בית הספר העממי ודומים אחרים.

 

"בדרכי נועם / בית ספרנו / בגיל נלמד תורתנו / ובהתמדה פה נלמדה/ עברית לשון קודשנו", כתב אליהו יעקבי במזמור לתלמידי בתי הספר העבריים בית ספרנו, שיצא לאור בשנת 1953, מתוך אוסף יעקב מיכאל למוזיקה יהודית. היצירה לקול בליווי פסנתר, מאפשרת למוסדות השונים להכליל את שמם בטקסט השירי. בהערה המופיעה בגוף הטקסט נכתב "כל בית ספר ישים במזמור את שמו המיוחד במקום "דרכי נועם" כגון ב"אוהל משה" או סתם ב"תלמוד תורה" או "בישיבתנו"".
 
 
 
50 קינדערלידער: פאר קינדערהיימען, שולן און פאמיליע הוא פרסום מאת המוזיקאי יואל אנגל שיצא לאור בברלין בשנת 1923, וכולל חמישים שירי ילדים, ביניהם שירים לבית הספר ולמשפחה, כך ה"שיר הפותח" את הקובץ "מודה אני".
 
NLI_ImageGallery
NliImageGallery
 
בואו של בן השלוש אל "החדר" המסורתי ללימוד א'-ב' בידי המלמד מוגש ביצירה אין חדר מאת משה מילנר (1886-1953). לפניכם ביצוע היצירה בידי האינפורמנט מאיר בוגדנסקי (דקה 34:38), בהקלטה משנת 1997 במסגרת הקלטות שערכה החוקרת שושנה וייך-שחק.
 
NLI_ImageGallery
NliImageGallery
 
​בארכיון הצליל מצויות הקלטות רבות המתעדות לימוד בתלמודי-תורה (חדרים) בנוסחים שונים. לפניכם מקבץ המתעד לימוד אלף-בית, משניות, גמרא וקריאת פרקי תהלים.
 
לימוד אלף בית
לימוד אותיות האלף בית בכֻּתָאבּ (חדר תימני) הוקלט בירושלים 1958. המורי (מורה) קורא את שם האות ולאחר מכן התלמיד חוזר אחריו. ניתן לשים לב להגיה האופיינית לעדת התימנית, לשמות האותיות וכן לנעימה העוברת בדיוק נמרץ בין מורה לתלמיד. 

 

 

לימוד משניות

הקלטה של לימוד משניות בכיתה ד', תלמוד תורה מאה שערים, ירושלים, 1967. המלמד קורא בלחן מיוחד משפט מתוך המשנה ומתרגם אותו ליידיש, לאחר מכן הכיתה חוזרת על המשנה ותרגומה. הלחן נועד לעזור לתלמידים לפסק, להבין ולבסוף גם לזכור את המשנה. מעניין לשמוע את ההבדל בין המלמד והתלמידים במשפט השני "מכבדים את הבית ואחר כך נוטלים לידים". המלמד קורא אותו ללא סיומת כיוון שהוא קטע את המשפט לשני חלקים, התלמידים לעומתו קראו את המשפט כסיומת. הבדל זה מעיד על הפנמת הלחן בקרב התלמידים עד שהם "מתקנים" את רבם (גם במקום בו אין צורך).
 
קריאת פרקי תהלים
הקלטה של קריאת תהלים בחדר "זרע יעקב" בנתיבות, 1983. הילדים קוראים יחדיו מספר פסוקים המקדימים את הקריאה בתהלים ולאחר מכן כל תלמיד קורא לבד פסוק וכל התלמידים קוראים יחדיו את הפסוק הבא (תהלים צ'-ק"ח). התלמידים קוראים בנעימה האופיינית לקריאת תהלים (במקרה זה מדובר בלחן אופייני למסורת האי ג'רבה). התפקיד של המלמד הוא לעזור לתלמידים ולתקן אותם.
 

 

לימוד גמרא
הקלטה של שיעור גמרא בכיתה ה' בתלמוד תורה "תולדות יעקב יוסף" בזכרון משה, ירושלים, 2000. ההקלטה מתחילה ב- 02:14, המלמד שואל את תלמידיו מי קדם רבא או ר' נחמן ומבקש מהם להביא ראיה מי קדם למי. בהמשך ההקלטה (12:00) ניתן לשמוע כיצד הכיתה קוראת ביחד את הגמרא ומתרגמת ליידיש בתוספת הסברים ושאלות של המלמד. כדאי לשים לב לכך שיש מנגינה אשר מלווה את הלימוד כולו, מנגינה זו עוזרת לתלמידים לפסק את הגמרא וכן היא עוזרת לתלמידים להבין מתי מדובר בקושיא ומתי בתשובה. לחן זה אופייני ללימוד הגמרא במזרח-אירופה.

 

​עריכה וכתיבה: מתן ויגודה, תמר זיגמן

 עוד באתר הספרייה