נעמי שמר

נעמי שמר

 ארכיונה ועיזבונה של נעמי שמר

בשנת 2011 מסרה משפחתה של נעמי שמר – מעמודי התווך של התרבות הישראלית, משוררת, מלחינה ופזמונאית – את עיזבונה וארכיונה לספרייה הלאומית.

 
בעיזבון פרסומים רבים; ספרים פרי עטה, טקסטים מוגמרים וטיוטות, תווי שירים, סקיצות מוקלטות, מכתבים שקיבלה וכתבה ועוד. בין השאר יש בו פרסומים נדירים מראשית דרכה המקצועית, תקליטי ויניל, הגהות לספריה, קטעי עיתונות ומכתבי הוקרה.
 
הספרייה הלאומית התחייבה לשמר את ארכיונה של נעמי שמר, להנגיש אותו לחוקרים ומתעניינים, בתיאום עם משפחתה, ולשתף פעולה עם ארגונים העוסקים בשימור והנצחת שמה.

נעמי שמר, 2004-1930

נעמי שמר נולדה בקבוצת כנרת ב-13 ביולי 1930, להורים שהיו ממייסדי הקבוצה. בעידודה של אמה החלה לנגן בפסנתר בגיל שש, וכשבגרה, למדה באקדמיה למוזיקה בתל אביב ובירושלים. כששבה לאחר לימודיה לקבוצה, לימדה את הילדים ריתמיקה, וכך נוצרו שיריה הראשונים ובהם "הדואר בא".

 
בצה"ל שירתה בפיקוד הנח"ל. לאחר שחרורה החלה את דרכה בכתיבת מילים ללחניו של יוחנן זראי במחזמר "חמש-חמש" והמשיכה בכתיבה והלחנה עבור להקות צבאיות והרכבים כמו "בצל ירוק" ו"הסמבטיון" שזכו להצלחה מיידית ("חמסינים במשלט", "זמר נודד" ועוד רבים אחרים). בעקבותיהם באו להיטים נוספים ללהקת הנח"ל ("מחר", "מטרייה בשניים", "הטיול הגדול") ושירים בביצוע שלישיית גשר הירקון ("אהבת פועלי הבניין", "סרנדה לך", "איילת אהבים" ועוד) שזכו להצלחה רבה.
 
ציון דרך חשוב ביצירתה של נעמי שמר הוא השיר "ירושלים של זהב" שנכתב על-ידה ערב מלחמת ששת הימים כשיר אישי המשקף את זיכרונות ילדותה, והפך לסמל בתרבות הישראלית. גם השיר "שנינו מאותו הכפר" זכה למעמד מיוחד כביטוי לשכול המלווה את תולדות המדינה, לצד עוד שירי זיכרון וכאב: "בכל שנה בסתיו גיורא" ו"עקדת יצחק". לאורך כל יצירתה משולבים בשיריה אזכורים רבים ממקורות יהודיים ומסורתיים: "שירו של אבא" ("יבנה המקדש"), "לא אמות כי אחיה", "כד הקמח", "שירת העשבים", "אל בורות המים" ועוד, לצד שירים קלילים ("עוד לא אהבתי די") וסטיריים ("אין לי רגע דל").
 
נעמי שמר הלחינה שירים רבים ממיטב משוררי הארץ: רחל ("כנרת" – "שם הרי גולן"), נתן אלתרמן ("פגישה לאין קץ"), שאול טשרניחובסקי ("הוי ארצי מולדתי"), חיים נחמן ביאליק ולאה גולדברג.
 
בשנת 1983 קיבלה את פרס ישראל לזמר עברי. ועדת השופטים כתבה: "פרס ישראל לזמר עברי מוענק לנעמי שמר על שיריה, אשר מטבעם מזדמרים בפי כל בזכות איכותם השירית והמוזיקלית, בזכות המיזוג המופלא בין המילה והלחן ובזכות הביטוי הניתן בהם לרחשי לב של העם". רוב המוסדות האקדמיים בארץ העניקו לה תארי דוקטור לשם כבוד, ותל אביב זיכתה אותה באזרחות כבוד של העיר.
 
בנוסף למיטב זמרי ישראל שביצעו את שיריה, נעמי שמר גם הקליטה בקולה חלק משיריה והופיעה בארץ וברחבי העולם. היא תרגמה לעברית שירים ממגוון שפות: צרפתית ("אהבה בת עשרים", "אילו ציפורים" ושירי ברסאנס), אנגלית ויידיש. מנישואיה הראשונים לשחקן גדעון שמר נולדה בתם, לֵלי, בשנת 1956. בשנת 1969 נישאה לעורך הדין מרדכי הורוביץ וב-1970 נולד בנם, אריאל הורוביץ, כותב, מלחין ומבצע בזכות עצמו.
 
נעמי שמר נפטרה בליל 26 ביוני 2004, ז' בחודש תמוז ה'תשס"ד, "באמצע התמוז" כפי שחזתה באחד משיריה שנים קודם לכן, ונטמנה בבית הקברות של כנרת, הסמוך לקבוצת כנרת שבה נולדה, לצד הוריה, מאיר ורבקה ספיר.
 

אחרי מותה הפכו קברה של נעמי שמר ובית הוריה בכנרת אתר עלייה לרגל למוקירי יצירתה ואישיותה.