מוזיקה > הקלטות נבחרות > לקט מוצאי שבת

לקט מוצאי שבת

מוצאי שבת נודע כזמן אשר הקודש והחול משמשים בו בערבוביא; מחד גיסא נפרדים לשלום מהשבת ומאידך גיסא מקדמים בברכה את ששת ימי המעשה. הלכות ומנהגים רבים קשורים לצאת השבת, החל מתפילת ערבית, עבור בהבדלה וכלה בפיוטים מיוחדים וסעודת מלווה מלכה.

קהילות רבות נוהגות לפתוח את תפילת ערבית במזמור קמ"ד מספר תהילים "לדוד ברוך ה' צורי" ובמזמור ס"ז. לאחר תפילת עמידה נוהגים לומר את הפסוק האחרון של מזמור צ' ואת מזמור צ"א. רבי יעקב בן הרא"ש מביא טעם למנהג זה: "ונוהגין לומר ויהי נועם לפי שהוא מזמור של ברכה שבו בירך משה לישראל בשעה שסיימו מלאכת המשכן" (טור אורח-חיים, סימן רצ"ה). מנהג נוסף הוא לומר "ויתן לך" -  לקט פסוקים של ברכה והצלחה, לסימן טוב לכל השבוע.
 
לפני ההבדלה נהגו הנשים בקהילות האשכנזיות לומר תחינה ביידיש "גאט פון אברהם", שעניינה לאחל ברכה והצלחה לקראת השבוע החדש. זוהי דוגמה יוצאת דופן לתחינה ביידיש אשר נכנסה לקנון הליטורגי. מקור ההלכה להבדיל על הכוס מופיע בתלמוד הבבלי, מסכת ברכות, לג. "אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות בתחלה קבעוה בתפלה העשירו קבעוה על הכוס חזרו והענו קבעוה בתפלה והם אמרו המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס". ברבות הימים נוספו פסוקי פתיחה לפני ברכות ההבדלה, וכן מנהגים רבים  הקשורים למזיגת היין, לברכות עצמן ולשתיית היין לאחר ההבדלה.
 
לאחר ההבדלה נהגו בקהילות רבות לשיר פיוטים הקשורים במוצאי שבת ובאליהו הנביא. המהר"ש הביא טעם להזכרת אליהו הנביא במוצאי שבת. לדבריו, במוצאי שבת אליהו הנביא יושב תחת עץ החיים וכותב זכויותיהם של שומרי שבת. יש שנהגו לאכול סעודה רביעית (בנוסף לשלושת הסעודות של שבת) המכונה "מלווה מלכה". מקורם של מנהגים אלו קשור לכך שקשה הפרידה משבת המלכה ועל כן מלווים אותה בשירים ובסעודה.
 
עריכת הלקט וכתיבה: מתן ויגודה