מה בספרייה > פינת קריאה > מגע ראשון עם יהודי צנעא

מגע ראשון עם יהודי צנעא

הרמן בורקהרט החליט בגיל 30 לנטוש את עבודתו כסוחר ולנצל את הירושה של אביו המנוח כדי לתור את העולם ולתעד את הקהילות הנידחות ביותר בנמצא. במהלך מסע לתימן בשנת 1901, הוא נתקל באחת הקהילות המבודדות והשכוחות של העם היהודי. התמונות שצילם ושלח חזרה הביתה עוררו סנסציה אדירה ברחבי יהדות אירופה כולה.

 

...

​החיפוש אחר היהודי האותנטי היה עיסוק נפוץ בקרב קהילות יהודיות רבות במאה ה-19. רבים שאלו את עצמם בדרכים שונות: "האם באמת אנחנו חיים בדרכי העבר?"


בדיוק באותן השנים החליט סוחר יהודי-גרמני, אשר הגיע לא מכבר לגיל 30, לנטוש את העסק המשפחתי ולצאת למסע חובק עולם שישלב את שתי האהבות הגדולות שלו: צילום וחקר עמים קדומים ואקזוטיים. הרמן בורקהרט החליט לנצל את הירושה הנדיבה שעמדה לרשותו בכך שירכוש לעצמו דירה בדמשק, אשר תשמש בסיס למסעות המחקר וההרפתקה שתכנן. כבר בגרמניה למד ערבית וטורקית, שפות שאת ידיעתן הוא שכלל וניצל היטב.

 

עוד לפני שיצא למסעותיו, ראה עצמו בורקהרט כאזרח חופשי של העולם, אדם חסר גבולות המסתובב במקומות בהם כף רגל אירופאית טרם דרכה. באחד ממסעותיו, בשנת 1901, נתקל בדיוק במקום שכזה. באמצעו של מדבר צחיח וקשוח, הגיע אל העיר צנעא. במהלך שיטוטיו בעיר הבירה ההררית, נפגש באנשים שהדהימו אותו – בני הקהילה היהודית של צנעא, יהודים שהקשר איתם כמעט ונותק לחלוטין במהלך הדורות.


יחד עם פמלייתו הגדולה, בילה בורקהרט כשנה עם בני הקהילה: הוא למד להכירם אישית, בחן ותיעד את מנהגיהם, שמע מהם את סיפורי החיים הייחודיים שלהם, תיעד כמעט כל מילה ביומניו האישיים ובעיקר, ובפעם הראשונה בהיסטוריה – צילם את בני הקהילה.


המאמר שכתב ופרסם בכתב העט היהודי-גרמני "Ost und West" הכיל את התמונות הראשונות והמרהיבות ביופיין של בני הקהילה היהודית בתימן. המחזה שנגלה בהן נפל על יהדות אירופה כרעם ביום בהיר. הנה, לאחר ניתוק בין אלפי שנים, התקבל סימן חיים מוחשי ואקזוטי של חיי יהדות תימן. נדמה היה שהנה, נמצא היהודי האותנטי ביותר בעולם, כזה שחי בריחוק מוחלט מכל השפעה זרה (כך האמינו באירופה). ההתלהבות חצתה את קהילת קוראי המאמר והתמונות שצילם הפכו לגלויות דואר שנמכרו ונפוצו באלפיהן.


האם כך נראו היהודים לפני הגלות? האם אלו יהודי הבית השני? למתעניינים שנסחפו אחר הידיעות על המפגש עם יהודי ארץ ישראל, המפגש עם קהילת צנעא המנותקת והמרוחקת מהציוויליזציה המערבית היה מפגש מסעיר פי כמה. הם ביקשו לבחון את סידור התפילה התימני האותנטי, את ההבדלים בין מסורות התנ"ך שלהם ל"שלנו" ובעצם, כל בדל מידע על מנהגיהם הייחודים.


בשנת 1909, בזמן שליווה בורקהרט את הקונסול האיטלקי בדרכו מצנעא, שכנע אותו ההרפתקן והאתנוגרף הדגול לבחור במסלול שבו כף רגל של אדם אירופי לא דרכה מעולם. השיירה המפוארת נתקלה במארב וניסיון השוד שתכננו הגנבים המדבריים השתבש נוראות: הרמן בורקהרט והקונסול האיטלקי נרצחו שניהם.


בהלווייתו של בורקהרט הספיד אותו סוחר איטלקי שהיה לו לחבר מאז ביקורו האחרון בצנעא וסיפר שמותו הטראגי עורר אבל גדול בין היהודים שבצנעא, קהילה שהיו קרובות לליבו של ההרפתקן הנודע.

 

 

 

ואם אהבתם את הכתבה הזאת, עוד שלוש שאולי תשמחו לקרוא:

1. גם היהודים בפולין ידעו לחיות. הנה, עובדה, אחד מהם אפילו הומלך ליום אחד.

2. ומה עם יהודי היישוב הישן? מה יש להם להגיד על כל נושא שבעולם בערך?

3. ואם במסורות עתיקות ומיוחדת עסקינן: מה עם ההוגה שהעז לשנות את הנוסח "ברוך שלא עשני אישה"?

 

 

הכתבה חוברה בעזרתו של ד"ר גיל וייסבלאי.