מה בספרייה > פינת קריאה > נס גדול היה איפה? כך נולד הסביבון

נס גדול היה איפה? כך נולד הסביבון

​נ, ג, ה, פ – ארבע אותיות שאוצרות בתוכן את הסיפור של עמנו. אך האם ידעתם מה מקורו של הסביבון עליו מוטבעות אותיות אלה?

 

רמז: לא מדובר במנהג יהודי עתיק יומין.

 

נ, ג, ה, פ – ארבע אותיות שאוצרות בתוכן את הסיפור של עמנו, או לפחות את אחד מהסיפורים היותר מוכרים של עמנו: סיפור על הצורר היווני אנטיוכוס שהחליט לטפל אחת ולתמיד בעם הסורר שלא מפסיק להתרברב בפני כל על כמה שהוא עם נבחר, עם סגולה, עם ממש חד פעמי והחליט להציב פסלים וצלמים בלב ליבו של בית המקדש.

 

בזכות התערבות אלוהית ולא מעט עורמה צבאית יהודית הצליחו המכבים להביס את האויב הצר על ירושלים, להוכיח לאליטה היהודית-המתייוונת שאין מבטח אלא בשם ובתורתו וגם למצוא פך שמן קטן שהספיק לשמונה ימים. בדומה ל-מ.ש.ל (מה שצריך להוכיח) שמופיע בסוף הוכחה גיאומטרית, כך מוטבע ה-נ.ג.ה.פ – נס גדול היה פה, על הסביבון – המשחק המזוהה ביותר עם חג החנוכה.

 

 

חגיגות חנוכה ברעננה בשנת 1948. מתוך אוספי הצלמניה. צלם: רודי ויסנשטין 

 

אך האם ידעתם מה מקורו של הסביבון? רמז: לא מדובר במנהג יהודי עתיק יומין.

 

טוטם, דריידל או סביבון?

 

לא מעט מנהגים ופעילויות שקשורות לחגי ישראל נטועים בעבר רחוק ולעתים גם נשכח: מדוע מלבבים לביבות בחנוכה וממה היו עשויות בטרם הגיע תפוח האדמה מאמריקה במאה ה-16? או מדוע מנופפים בדגלי תורה בזמן חג מתן תורה?

 

 

חגיגות חנוכה ברעננה בשנת 1948. מתוך אוספי הצלמניה. צלם: רודי ויסנשטין 

 


לפעמים, כמו במקרה של הסביבון, ניצבים רבנים וחכמי הלכה בפני עובדה מוגמרת: בחנוכה משחקים בסביבון – עובדה שמעוררת את הצורך למצוא (או להמציא) הסבר הלכתי או סיפור למה שהיה עד אז בגדר מסורת מעט מעורפלת.


במאה ה-19, כשנעמדו רבנים מול אותה הבעיה, הם פתרו אותה בדרך יצירתית: הסביבון, טענו אותם רבנים, היה משחק בו היו משחקים יהודים בכל פעם שהיה יווני נקלע לסביבה ובכך היו משטים בו ומסתירים את העובדה שהם בעצם לומדים תורה. האמת קצת יותר מפתיעה.


מקורו של הסביבון לא לחלוטין ברור, אך מרבית החוקרים מסכימים שמדובר בצעצוע שהתפתח ממשחק הימורים אנגלי הנקרא טוטם או טיטוטום. ייתכן שהמשחק הובא כבר בימי האימפריה הרומית לאנגליה על ידי חיילי האימפריה.


בין אם זה המקרה ובין אם לא, במאה ה-16 כבש הצעצוע המסתובב את אנגליה ואירלנד. במאה התשע-עשרה הוטבעו ארבע אותיות על ארבעת פאות הסביבון:


T - Take all, קח הכל.


H - Half, חצי.


P – Put in, הכנס.


N – Nothing, כלום.

 

כשהגיע המשחק לגרמניה השתנו האותיות לאלו המוכרות לנו כיום (עם שינוי אחד): G היה הכל (Gant), H עדיין סימל חצי, N המשיך לסמן כלום ו- S שימש כמקבילה הגרמנית ל- Put in.


בגרמניה – כנראה בגלל האיסור שהוטל על יציאת יהודים מביתם בזמן חג המולד – אומץ הסביבון במסגרת "יום ללא תורה" בתור משחק הימורים מועדף. האותיות הלטיניות-גרמניות הוסבו לאותיות העבריות של היידיש – נ, ג, ה, ש. משמעות האותיות נשארה זהה לזו הגרמנית.

 

 

סביבון מאוסף הסביבונים שבמרכז אמנות יהודית בספרייה הלאומית

 

 

מתי, אם כן, הפך הדריידל (כפי שכונה על ידי יהודי אשכנז) לאחד ממשחקי חנוכה?


בגלל החפיפה השכיחה בין חג המולד לחנוכה הפך ברבות השנים משחק ההימורים שאומץ על ידי יהודי גרמניה למשחק ילדים תמים שמשוחק בזמן "חג האורות". הסימונים שעד אז הבהירו מי הזוכה והמפסיד קיבלו עתה משמעות דתית- היסטורית שונה: "נס גדול היה שם" – נס הניצחון ופך השמן.


בארץ שונתה ה-ש' שעל הדריידל ל-פ' כדי לסמן ש"נס גדול היה פה", בארץ ישראל. בארץ גם שינה הדריידל את שמו לסביבון – ככל הנראה בעקבות חידוש של איתמר בן-אב"י, "הילד העברי הראשון".

 

 

 

 

 

סביבונים מאוסף הסביבונים שבמרכז אמנות יהודית בספרייה הלאומית