מה בספרייה > פינת קריאה > התרמית האולימפית הגדולה של אפרים קישון

התרמית האולימפית הגדולה של אפרים קישון

אפרים קישון, שהיגר לשפה העברית והמציא אותה מחדש, היה מאבחן חד-עין לא רק של הישראליות, אלא של המצב האנושי בכלל. בפיליטון שכתב בשנות השישים, ושפורסם בטורו במעריב "חד-גדיא" ואחר כך בספר "באחד האמשים", מתאר קישון איך עסקן ספורט מגלה לו בסוד שישראל, שלא רצתה להפסיד בכל התחרויות באולימפיאדה, שלחה מטיל דיסקוס מחופש לאישה, שיתמודד בתחרות הנשים, יזכה בנצחון בטוח ויקבל את מדליית הזהב למנגינת התקווה.

 
קישון, הסופר, המחזאי, הבמאי, חתן פרס ישראל הוא גם האיש שלימד אותנו להסתכל על המציאות הרגילה ולצחוק עליה, ולא פחות מזה, לצחוק על עצמנו.

 
 

אפרים קישון, סלפי


 

אפרים קישון בתור עולה צעיר – תמונה מהמעברה


 

 איש לפידות

"מלווהו של הצוות האולימפי אשר הוזעק הביתה באמשים אלו בנסיבות המשונות ביותר, ישב מולנו וכל כולו אומר ייאוש:

 - תקרית בלתי-נעימה בהחלט – אמר – אנו עדיין המומים...

 - דבר, אדוני, בשקט – עודדתיו – אני לא אדפיס זאת בספרי "באחד האמשים".

 - תודה – כך האיש – אסור שיוודע הדבר. הכוונה שלי לתקרית הדיסקוס. באמת אינני יודע איפה להתחיל? אולי אקדים ואציין, שידענו מראש כי אין לנו כל סיכויים באולימפיאדה. אפס – אמרנו לעצמנו – אי-אפשר להופיע שם, לנגד עיני כל העולם, ולתפוס  ב כ ל  הענפים את המקומות האחרונים. מה עשינו? אתה מכיר את אלי קימלברג?

 - זורק הדיסקוס?

 - כן. הוא מחזיק בשיא הישראלי זה 27 שנה. אמנם – קבענו באחת הישיבות – זה אינו מספיק כדי לתפוס מקום ראשון בזירה הבינלאומית, אבל אילו היה קימלברג מתחרה עם  נ ש י ם ... אתה מבין?

 - לא.

 - האמין לי, רק אינטרסים של המדינה היו לנגד עינינו. שאפנו לעשות מעט רושם על יהדות הגולה, שיראו מה מסוגל לחולל הנוער הישראלי החסון, הגדל ברוח ספורטיבית מובהקת בהשגחת משרד החינוך בשיתוף פעולה עם מועצת גדולי התורה. קימלברג סירב תחילה, אך תיארנו לפניו במלים ציוריות, איזו הרגשה תהיה לעמוד על דוכן המנצחות... התזמורת מנגנת את "התקווה"... מדאלית-זהב... לבסוף, כשהזכרנו לו שהוא יגור כל הזמן באגף הנשים, הפשיר קימלברג ונתן הסכמתו. כדי להתאימו לתפקידו המיוחד עשינו מאמצים, שעל טבעם אינני חפץ להרחיב כרגע את הדיבור. הוא נראה קצת מוזר, אך נתקבלה על הדעת. לא כל ספורטאית חייבת להיות יפהפיה, נכון? גם את שמו עיברתנו לקודורוב. אילנה קודורוב. תיכננו את המבצע על כל פרטיו בדייקנות רבה. חשבנו שלא יכולה לקרות עוד שום הפתעה. אילנה יצא לרומא, התאכסנה באגף הנשים כסדרו, והתאמנה אתן יום-יום. עד התחרות עצמה איש לא חשד בו. כשיצאה ביום הגורלי לזירה הענקית, הלב שלנו הלם כתוף. אחר כך קרה החרבון...

  - נו?

  - הוא יצא אחרונה. לא נעים, באמת לא נעים..."

 

 הטור המקורי שפורסם ב"מעריב" בשנת 1960

הטור המקורי שפורסם ב"מעריב" ב-6.9.1960 

"איש לפידות", אפרים קישון, מתוך "באחד האמשים", ספרית מעריב, 1962

 

 

פרסום הטור והתמונות באדיבות עיזבון אפרים קישון.