מה בספרייה > פינת קריאה > כשכדורים שורקים מעל הראש, האמן הצרפתי חולם על קלאופטרה

כשכדורים שורקים מעל הראש, האמן הצרפתי חולם על קלאופטרה

מעל שלל הדמויות הצבעוניות שהרכיב את מסע נפוליאון למצרים ולארץ ישראל התנשא הרפתקן וצייר אנרגטי אחד, דומיניק ויואן דנון. דנון כלל לא הוזמן למסע, אך בזכות קשריו וכשרונותיו הרבים הצליח להשיג לעצמו מקום במסע ולארגן לעצמו מקום של כבוד בין דפי ההיסטוריה של המדע והאמנות העולמית.

 

 

אנחנו מזמינים אתכם להצטרף למסע של נפוליאון לארץ ישראל! 

 

"טיילתי בארץ שהייתה ידועה לאירופה בשם בלבד: לכן, היה זה חשוב לתאר הכל; והייתי ער לעובדה שבזמן חזרתי אחקר מכל הכיוונים."


(דומיניק ויונט דנון, מסעות במצרים העליונה והתחתונה).


אחת הדמויות המוכרות ביותר במסע למצרים ולארץ ישראל כלל לא הוזמן אליה. כששמע דומיניק ויונט דנון על המסע הסודי של נפוליאון, השתמש האמן, הדיפלומט והכותב הפורה בשלל קשריו כדי להשיג לעצמו הזמנה. הוא היה בן 54, המבוגר ברחבי המשלחת המדעית שאסף נפוליאון כדי לחקור ולתעד את הארץ הנשכחת שהיא מצרים, אך צעיר ברוחו ובפועלו. החיזור הצליח ודנון זכה לא רק בהזמנה, אלא אף במגורים בספינת הדגל של המסע, האוריינט. לא כל חברי המשלחת זכו לכבוד הזה.

 

 

 

 

העתק של רשימת המשלחת המדעית והאמנים, חברי "מכון מצרים", וכל מצבת הכוחות הצרפתיים וציודם במהלך המערכה המצרית. הרשימה המקורית הוכנה ערב היציאה מטולון ב- 17.5.1798. ההעתק מתוארך ל-31 במאי 1826. לפריטים בגודל מלא

 

 

המשלחת יוצאת לדרך

 

היה זה מראה שכמותו לא נראה עד אותו הזמן. 151 המלומדים והחוקרים שהרכיבו את המשלחת המדעית למצרים התאמצו בכל מאודם לא להתבלט בין 50 אלף החיילים והמלחים שהרכיבו את המסע למצרים. היו ביניהם חוקרים בעלי שם בתחומם שהצליחו למצב את עצמם כהרפתקנים סוערים – דוגמת גספרד מונג', הגאון המתמטי שלא יצא מפתח ביתו בלי אקדח או משקה אלכוהולי. אחרים – דוגמת הכימאי קלוד-לואי ברתולה היו מאופקים יותר מטבעם, אך מחושבים להפליא. כולם ללא יוצא מן הכלל העריכו, ומרביתם אף העריצו, את הגנרל בן 28 שפיקד על המסע הסודי.

 

 

 מדלית דיוקן של גספר מונג' מאת אנדרה ווטיה-גל. יחד עם ברתולה היה מונג', מתמטיקאי וממציא הגיאומטריה התיאורית, מבכירי המשלחת המדעית. מונג' היה מקורב לבונפרטה, ומונה על ידו לראש המכון המצרי הראשון. כאשר יצא בונפרטה בחשאי ממצרים באוגוסט 1799, חזר עמו מונג' לצרפת. לפריט בקטלוג הספרייה לחצו

 

קשה לחשוב על תחום מחקר מרכזי בצרפת המהפכנית שלא קיבל ביטוי במשלחת: פיזיקאים, מהנדסים, בוטניקאים, אסטרונומים, אמנים ואפילו משורר אחד ומוזיקולוג הצטרפו לקריאה של נפוליאון להצטרף למסע אל יעד לא ידוע.

 

מגורי המשלחת המדעית בצי היוצא מטולון אל מצרים סודרו בהתאם לחלוקה הצבאית המקובלת: גיל, דרגה וחשיבות בתחום הידע הספציפי שלהם. פרופסורים, ממציאים ואמנים ידועים השתכנו יחד עם הקצונה הגבוהה, החוקרים הצעירים יותר – יחד עם החיילים הפשוטים. האם הבחינו חדי העין שביניהם בעובדה הזאת בתור סימן מבשר לבאות? האם תייגו אותה כעדות למעמד החצוי של המשלחת המדעית למצרים? על אף שכל חברי המשלחת התנדבו למסע (בניגוד לאנשי הצבא והצי), האם תפקידם יהיה לשרת מטרה צבאית ומדינית או לקדם את המחקר המדעי על ארץ הנילוס?

 

תהיה אשר תהיה התשובה לכך: היות שהידע שהיה ברשותם הסתכם במיתוסים עתיקים ובמידע לא אמין שמצאו בספרי מסעות של אירופאים לאזור, ניצבו דנון ושאר חברי המשלחת בפני משימה אדירה.

 

מפגש ראשון עם מצרים

 

הנחיתה באלכסנדריה הייתה המפגש הראשון של חברי המשלחת עם מצבה האמתי של מצרים: בזמן שדנון מביט דרך המשקפת בחורבות אלכסנדריה, התקשו החיילים לעצור את התלהבותו של מונג', אשר רצה להוביל בעצמו את ההסתערות על עיר הנמל. לכל מקום בו הביט דנון, דמיין את תהילת העבר של הארץ שאליה הגיע.


"ראיתי את ניצחון האמנות על הידע: את גאוני אלכסנדריה משתמשים במסחר כדי להניח את יסודותיה של עיר נפלאה על חופים יחפים; הפתולומאים הזמינו את האמנויות והמדעים ואספו את הספרייה אשר לקח לברבריזם שנים כה רבות להשמיד. הייתי שם, חשבתי לעצמי, שם עם קלאופטרה, עם קיסר ואנטוני באותה אימפריה של תהילה..."

 

 (דומיניק ויונט דנון, מסעות במצרים העליונה והתחתונה). 

 

 

 במשך שלוש שנות שהותם במצרים חקרו, תיעדו וציירו חברי המשלחת המדעית (כולל הציירים שבהם) את העושר העצום של מצרים. התמונה לקוחה מתוך 23 הכרכים שהנפיקו עם חזרתם לצרפת: Description de l'Égypte

 

ביום בו נחתו חברי המשלחת המדעית באלכסנדריה, יומיים אחרי שהצבא עמל לכבוש את העיר, סירב דנון לעצום עין ויצא לחקור את עירו של אלכסנדר. הוא לא מצא שריד יחיד לספרייה העתיקה שהקים או לעברה המפואר של העיר. במהלך שיטוטיו בעיר, התנפלו עליו כלבי רחוב ורדפו אחריו בין הסמטאות הצרות של אלכסנדריה. הוא הצליח לטפס על חומה נמוכה ומצא מחסה עד שעברו מספר חיילים במקום והצילו אותו. הוא לקח כמה רגעים להסדיר את נשימתו וחזר לעבודה. הפעילות הקדחתנית של דנון וחברי המשלחת הפתיעה את התושבים המקומיים: מדוע אנשים לא חמושים מסתובבים ברחבי העיר, ובוחנים כל חפץ או מבנה שהם נתקלים בו בסקרנות עמוקה כל כך?


ב-22 באוגוסט 1798 נעדר דנון מטקס הקמת המוסד המדעי לחקר מצרים שהוקם בקהיר שנכבשה לא מכבר. בזמן שחברי המשלחת חוקרים כל היבט מדעי אפשרי תחת השמש המצרית הקופחת ומהללים את קהיר כ"עיר המדע" של המזרח, הצטרף האמן לכוח שיצא לרדוף אחרי מורד ביי, אחד משני המנהיגים הממלוכים של מצרים. תשעה חודשים עשה דנון במרדף אחרי מורד ביי לאורך הנילוס.

 

 

תלבושות ודיוקנאות של תושבי ארץ הנילוס. התמונה לקוחה מתוך 23 הכרכים שהנפיקו עם חזרתם לצרפת: Description de l'Égypte

 

דנון תיעד כל פריט שנתקל בו, רעד בהתרגשות מול ההריסות שפגש ובזמן שהחיילים עצרו לנוח או יצאו להילחם – ניצל את הזמן כדי לצייר את מה שראה גם כשהכדורים שורקים מעל ראשו. כשהצליח להסיט את עיניו מהעתיקות של מצרים, הבחין בסבל הרב שהממלוכים והצבא הצרפתי מביאים על האוכלוסייה הכפרית במהלך המרדף. למרות זאת, סירב לנטוש את המרדף וחזר רק עם הצבא ביולי 1799.


במהלך המרדף בן תשעת החודשים לא נחשף דנון לידיעות על שורת הכישלונות שאיימו על המסע המצרי כולו. הרס הצי באבוקיר מנע מחברי המשלחת המדעית את האפשרות לשלוח את תגליותיהם בחזרה אל צרפת, מעט ההתכתבות שנתפסה על ידי הבריטים הפכה למקור השראה לקריקטורות סאטיריות שהופיעו בעיתונות הבריטית והמרד הגדול בקהיר חיסל את אשליותיהם על שלטון נאור של המצרים. מתוך הכרה בכך שסיכויי הצלחת המסע הולכים וקטנים, מיהרו חברי המשלחת המדעית למצוא, לקטלג ולאחסן כל פריט שיוכלו בעתיד לשאת איתם חזרה לפריז.

 

 

המצור על עמוד פומפיי. האיור מציג סצנה דמיונית בה תושבי אלכסנדריה מתמרדים בחברי המשלחת המדעית ומנסים להורגם. איור של הקריקטוריסט הבריטי ג'ימס גילריי (Gillray) התפרסם יחד עם התכתובת האישית שיורטה על ידי הבריטים

 

התבוסה בעכו הייתה נקודת המפנה של המסע כולו. מפקד המסע, נפוליאון בונפרטה, הבין לאחריה שעליו למהר ולתכנן את הימלטותו החשאית לאירופה. הוא הזמין את שלושת חברי המשלחת הבכירים ביותר להצטרף אליו בהימלטותו החשאית לאירופה. מונג', ברתולה ודנון עשו ככל יכולתם לשמור על הסוד, אך השמועה פשטה וחברי "המוסד המצרי" חשדו בהמשך צעדיו של הגנרל הכושל.

יומיים לאחר מכן, עם קבלת הבשורה שהצי הטורקי והאנגלי המשיכו הלאה, אספו השלושה את חפציהם ועלו על כרכרה מלווה בחיילי משמר. לעיני החוקרים המתאספים יצאו השלושה אל הספינה שתיקח אותם הרחק מארץ הנילוס. רבים מחבריהם ראו בכך בגידה בפרויקט הגדול שהם היו ממנהיגיו.

 

דנון עזב את מצרים בשילוב של שמחה וצער. הוא אסף את הציורים הרבים שהנפיק (מעל 200) ואת היומן המפורט שניהל, ערך והרחיב את זיכרונותיו ופרסם בשנת 1802 את רב המכר הראשון של המאה התשע-עשרה על מצרים. הוא אף העניק לז'וזפין, אשת הגנרל שמינה את עצמו בהפיכה צבאית לשליט צרפת, מתנה אקזוטית: קוף אפריקני קטן שאומן בפתיחת מכתבים. רבים מהציורים שלו הופיעו מאוחר יותר ב-23 הכרכים שהנפיקו חברי המשלחת המדעית ששרדו את השהות במצרים. כהוקרה על פעילותו יוצאת הדופן במצרים ועל נאמנותו למפקד המסע למצרים, מינה אותו הקונסול הראשון נפוליאון למנהל הלובר (שנקרא אז מוזיאון נפוליאון).

 

 

דיוקן מדומיין של דומיניק ויונט דנון יושב בחדר העבודה שלו במוזיאון הלובר ומוקף בשלל שסחב עמו ממצרים. ציור משנת 1811. צייר: בנג'ימין זיקס (Zix) 

 

אל תישארו בצד הצטרפו עכשיו לכוחותיו של נפוליאון במסע לארץ ישראל!