מה בספרייה > פינת קריאה > הצצה ליהדות קובה שלפני פידל קאסטרו

הצצה ליהדות קובה שלפני פידל קאסטרו

​עד המהפכה הקובנית הייתה יהדות קובה אחת הקהילות הגדולות ביותר באמריקה הלטינית. חוברת נדירה שהכינה הקהילה בשנת 1950 מספרת על החיים התוססים שהיו בה: על העניין הרב של יהודי קובה בגורל הציונות ובגורל הפליטים והעקורים מאירופה, וגם על תרבות היידיש הערה באי הטרופי.

 

​עם השתלטות פידל קסטרו וחבר מרעיו על קובה, למעלה מ-94 אחוזים מתושבי האי היהודים נמלטו ממנו מאימת המהפכה. להיסטוריונים אין תשובה מוחלטת לגבי הסיבה שבגינה בחרו מרבית יהודי קובה לברוח ממנה, אך ככל הנראה אנטישמיות לא הייתה הגורם לכך. אולי היה זה פחד מכך שהמשטר הקובני החדש יזהה את היהודים עם "האמריקנים האימפריאליסטים" שמצפון, הכריע את הכף.

 

היסטוריה קצרה של יהדות קובה

 

בשנת 1898 לחמו כ-3,500 חיילים יהודים-אמריקנים לצד ארה"ב במלחמת ארה"ב-ספרד. למרות שבעקבות המלחמה זכתה קובה (באופן רשמי) בעצמאותה, היה ברור לכל שהשליטה באי נמסרה בפועל לידיה של המנצחת במלחמה: ארצות הברית של אמריקה. חלק מהחיילים היהודים נשארו באי לאחר המלחמה, אך ההגירה היהודית המרכזית שהציפה את קובה התרחשה רק שני עשורים לאחר מכן.

 

בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת היגרו אלפי יהודים לקובה: חלקם הגיעו בשנות העשרים ממזרח ומרכז אירופה, נמלטים מהעוני ומהסבל, והשאר הגיעו עשור מאוחר יותר - נמלטים מאימת המפלגה הנאצית שעלתה לשלטון ומאימת הרייך הגרמני המתרחב. בעקבותיהם הגירתם, נפתחו בתוך שנים ספורות בקובה, סניפים של ארגונים יהודים בינלאומיים חשובים: השומר הצעיר, הבונד ובני ברית.

 

לרגל 25 שנה להקמת המרכז היהודי בקובה, פרסמה הקהילה היהודית באי חוברת החוגגת את המאורע ומציינת שתי שמחות נוספות: מאה שנים להולדת הסופר היידי י.ל. פרץ ושלוש שנים להקמת מדינת ישראל. מעיון בחוברת מתגלה קהילה מרתקת ומגובשת המתאמצת בכל מאודה – כיאה לקהילת המורכבת בעיקר מפליטים ומהגרים – לשמור על קשר הדוק עם העם היהודי באשר הוא ולסייע ככל יכולתה לבניו ובנותיו הנרדפים.

 

 

 אחורי החוברת החוגגת, בין היתר, שלוש שנים להקמת המדינה

 

היסטוריה, ספרות יידית ופרסומת לקזינו

 

 

העמוד הראשון בחוברת

 

לא מעט עמודים מוקדשים לסיפור ההיסטוריה הארוכה של יהדות קובה – מהגעת ספנים יהודים יחד עם כריסטופר קולומבוס בשנת 1492, דרך התיישבות אנוסים ספרדים באי במהלך המאות השש-עשרה והשבע-עשרה, הפחד מהאינקווזיציה הספרדית, ההגירה היהודית בשנות ה-20 וה-30 ואפילו מספרם המדויק של הפליטים היהודים משנות ה-40.

 

 

פורים בקהילה

 

מדובר בקהילה מגובשת להפליא שלא רק התעניינה במספר הפליטים מאירופה בשנות הנאציזם – פליטים ופליטות אשר נספרו במדויק בחוברת – אלא הציעה לא מעט פתרונות ליישובם באי ולמתן עזרה לאותם פליטים.

 

 

 אלברט אינשטיין, החשוב שבאורחי הקהילה ופליט מהנאצים בעצמו

 

מקום מרכזי הוקדש גם לספרות היידיש באי: מסתבר שמבין בני הקהילה היו לא מעט משוררים וסופרים. באי פעלו הוצאת ספרים ובית דפוס אשר נקרא "האוונער לעבן" (חיים בהוואנה). הקהילה היהודית התגאתה בתעשיית ספרים קטנה אך מכובדת שהוציאה לאור כמה עשרות ספרים במהלך השנים. המשורר אליעזר אראנאווסקי אשר פרסם ארבעה ספרי שירה בזמן הוצאת החוברת, היה גאוות האי. אף על פי שהיגר מקובה לארה"ב כבר בשנות השלושים, הוא הוצג כתומך נלהב של הקהילה – כפי שניתן ללמוד מכותרת ספרו הראשון, "שירים קובניים".

 

 

 ספרים שפרסמו משוררי וסופרי יהדות קובה

 

 

שירו של המשורר אליעזר אראנאווסקי

 

אך לא הכל היסטוריה, ספרות ומורשת בחוברת הנפלאה הזאת. באמצעות הפרסומות ונותני החסויות לחוברת נוכל לקבל הצצה לחיים הקאריביים שלפני האמברגו האמריקני והרס התעשייה הקפיטליסטית בעקבות המהפכה הקובנית. יש בחוברת פרסומות לשייט בארה"ב ובאיי האזור, לסכיני גילוח ג'ילט, לשעונים מחברת קופלקס, אפשרות לקשירת עסקים עם מקומות מרוחקים דוגמת ליברפול שבבריטניה ואפילו הזמנה (מרומזת משהו) לקזינו קופה-קבנה.

 

החוברת עצמה נמצאת בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי ומלמדת לא מעט על החיים התוססים שהיו ליהודים הקובנים של תחילת שנות החמישים.

 

 

 

 

פרסומות מהחוברת: נעליים, טיסה למדינת ישראל בת השלוש (דרך הולנד) והזמנה לקזינו/פרסומת לקניית גרביים

 

 

הכתבה חוברה בעזרתו של ד"ר יוחאי בן-גדליה.