מה בספרייה > פינת קריאה > מבואסים שפורים נגמר? זה הזמן להמציא פורים משלכם!

מבואסים שפורים נגמר? זה הזמן להמציא פורים משלכם!

מי אמר שלא כל יום פורים?! מה עשו יהודי קזבלנקה כששוחררו ממלתעות הוישי? את בדיוק אותו הדבר שעשו יהודי תוניס כאשר ניצלו בנס ממפולת שלגים, וגם את מה שעשו בפוזנה לאחר ששרדו נטרול של פצצות: התקינו מגילה וחגגו פורים נוסף.

 

 

​עם שחרורה של מרוקו ב-11 בנובמבר 1942 ממלתעות שלטון וישי, התחלפו הפחד והמועקה בפרץ אדיר של שמחה. כבר ביום השחרור חגגו יהודי קזבלנקה את חג הפורים בקריאת "מגלת היטליר" שחיבר המורה לעברית פ' חסין, למרות שארבעה חודשים הפרידו בין יום השחרור לבין חודש אדר, החודש בו נחוג חג הפורים.
 
 
מגלת היטליר שחיבר פ' חסין, לפריט בקטלוג הספרייה לחצו
 
מה שנראה כפארודיה היתולית על מגילת אסתר היה למעשה חלק ממסורת עתיקת יומין – מסורת "פורים שני".
 
כבר בימי הביניים שאלו את עצמם יהודים את השאלה: כיצד נציין את העובדה שבכל דור ודור קם המן חדש לעם ישראל, ובכל דור ודור מציל האל את עמו מידיו? את התשובה לשאלה הדוחקת מצאו במדרש משלי בובר פרשה ט': "כל המועדים יהיו בטלים, וימי הפורים לא יהיו בטלים לעולם שנאמר (אסתר ט' כ"ח) "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים".
 
בעקבות הפסקה הקצרצרה הזו הם הגיעו למסקנה: בכל פעם בה יציל האל את בני עמו מצרה יחגגו לכבודו את חג הפורים, הפעם בקטן, במועד שנקרא "פורים שני". וכמו שקבע הפסוק עליו הסתמכו, אין הגבלה למספר המועדים שניתן לציין.
 
 
חוקר הפולקלור היהודי, יום-טוב לוינסקי. מקור: ויקיפדיה
 
ב"ספר המועדים" שליקט וערך יום-טוב לוינסקי מצא חוקר הפולקלור היהודי מעל 100 מועדים של "פורים שני". המוקדם ביותר צוין בעיר נרבונה שבפרובנס בתאריך כ' באדר ד'תתקצ"ו, היא שנת 1236. באותו תאריך גורלי התנפלו אנשי נרבונה על שכונת היהודים וביקשו לבצע בהם טבח. בזכות התערבותו של מושל העיר ניצלו היהודים וחג ה"פורים שני" יצא לדרך.
 
מצרפת נפוץ הרעיון ברחבי העולם היהודי: ב"פורים בגדאד" ציינו היהודים את התמוטטות השלטון הפרסי בשנת 1742, ב"פורים פוזנה" את הישרדות היהודים שצוו לנטרל את הפצצות שהטילו הפולנים על העיר בשנת 1704 וב"פורים שלג" שמחו יהודי תוניס על כך שהשלג ההרסני שפגע במדינה לא נחת ב"עיר היהודים" בשנת 1891.
 
על אף שמרבית חגי "פורים שני" נקבעו מחוץ לארץ ישראל, היו מעטים שעשו דרכם אל הארץ. לדוגמא, "פורים של סרגוסה" נחגג על ידי היהודים הספרדים של היישוב הישן לציון המאורע הבא: בשנת קפ"ח (1428), מלך ארגוניה היה רגיל לבוא ולבקר מעת לעת את רחוב היהודים. תושבי הרחוב ששמחו על כך, היו יוצאים לקדמו כשהם נושאים ספרי תורה מקושטים בתוך תיבות עץ. ככל שהתמיד המלך בביקוריו - כך הרהרו היהודים במנהג שהתפתח, והחליטו שאין זה ראוי לטלטל את ספרי התורה שלהם כדבר שבשגרה. בפעם הבאה שהגיע המלך לבקר, קידמו את פניו עם תיבות עץ ריקות. יהודי מומר שחזה באירוע מיהר והלשין על כך למלך, שראה במעשה עלבון אישי. מלך ארגוניה החליט להפתיע ולבדוק בעצמו את הטענה.
 
 
אחת משתי מגילות סרגוסה הנמצאות בספרייה הלאומית. שנה לא ידועה. לפריט בקטלוג הספרייה לחצו
 
בלילה שלפני ביקור הפתע של המלך פקד חלום מן השמיים את השמשים של כל בתי הכנסת ברחוב היהודים והתריע אותם מפני הבדיקה הקרבה, וכך ניצלו יהודי העיר מגזרות איומות. יום הביקור, בשבעה עשר בשבט, נקבע בתור "יום פורים שני" לדורות. צאצאי המשפחות מסרגוסה שהגיעו לירושלים לאחר הגירוש המשיכו לציין את פורים שני של סרגוסה במשך מאות בשנים.
 
 
"זה ספר מגילת סארגוסאנוס", מגילת סרגוסה בספר מודפס. הודפסה בירושלים בשנת 1872. לפריט בקטלוג הספרייה לחצו
 
במרבית מועדי "פורים שני" חיברו בני הקהילה מגילת אסתר התואמת את המאורעות. לעתים אף חיברו פיוט על בסיס הפיוט "מי כמוך". זה גם היה המקרה במרוקו של שנת 1942. וכך נכתב באותו פיוט:
 
מי כמוך אב הרחמים – ואין דומה לך חי העולמים –
כי חסדיך מרובים – רחום וחנון ה' :
אדון חסדיך אזכור – תמיד בכל דור ודור -
ולעד לא אגמור – תהלות ה' :
בימי היטליר האכזר – רצה לאבד העם הנפזר -
כי כן משפטו גזר – גמולו ישלם ה' ;
גמלנו טובו כפלים – בביאת האמיריקאים -
באלף תשע מאות ארבעים ושתים – בשמונה לנובאמר אשירה לה'
 
 
פנים החיבור 'מעאודע פלחן די מי כמוך עלא היתליר' - הפיוט והסיפור בערבית-יהודית. לפריט בקטלוג הספרייה לחצו