חיים גראדה

חיים גראדה

​חיים גראדה היה בעיני רבים גדול הסופרים ביידיש. יליד העיר וילנה (1910), גראדה החל את דרכו כמשורר. השואה הביאה אותו לחוש צורך לעבור לפרוזה. לדבריו רק כך הוא יוכל להביע מלוא יריעת רגשותיו, ולא פחות מכך, לתאר את כל רוחב הזיכרונות האצורים בו, תמונות של עולם שהיה ונחרב.

​חינוכו של גראדה היה תורני-ישיבתי, בלב-לבה של תנועת המוסר הליטאית. שבע שנים הוא למד בחברת "החזון איש". בגיל 22 חדל מלימודיו התורניים והחל לפרסם שירים וסיפורים. גראדה זכה להערכה מיידית, והיה ממייסדי "יונג וילנה", חבורה ספרותית שכללה גם את המשורר הגדול אברהם סוצקבר.

 

במהלך מלחמת העולם השנייה נמלט גראדה לתחומי ברית המועצות, ושהה גם בקזחסטאן. עם תום המלחמה עזב את ברית המועצות, הגיע לצרפת ולבסוף לארצות הברית, שבה השתקע בשנת 1948. אז החלה תקופתו הגדולה ככותב פרוזה. גראדה השקיע את כוחותיו בתיאור העולם של ילדותו ונעוריו. תיאוריו של גאדה כה מפורטים ומדויקים, עד כי חוקרים רבים מתייחסים לכתביו כאל מקור היסטורי ראשון במעלה. גראדה נפטר בניו יורק והוא בן 72. עם פטירתו הותיר אחריו ספרי שירה ופרוזה, מסות וזיכרונות, ומטבע הדברים עיזבון רחב היקף. 

 

צ'סלב מילוש, המשורר הליטאי-פולני, חתן פרס נובל לספרות (1980) כותב ב"ספר האלף-בית" שלו שחיים גראדה, הסופר היידי הגדול יליד וילנה, שאותו מילוש העריך מאוד, נחשב בעיני רבים לגדול הסופרים ביידיש, אלא שמיעוט התרגומים של יצירתו לאנגלית גרמו לכך שוועדת פרס נובל לספרות לא הכירה אותו ולא הביאה אותו בחשבון לעניין הפרס. מילוש, שנולד שנה לאחר גראדה, הכיר היטב את חבורת "יונג וילנה" ואת הספרות שחבריה יצרו. באותו פרק ב"ספר האלף-בית" המוקדש לגראדה, מביא מילוש את סיפור שם משפחתו של חיים גראדה. לפי הסיפור, קצין צרפתי בשם Gradé שנפצע בקרב, מצא מקלט בביתה של משפחה יהודית אדוקה בווילנה. הקצין זכה לטיפול וסופו שהחלים מפצעיו. או-אז ביקש הצרפתי הצעיר להתגייר ואף ביקש להימול. ואכן, אותו Gradé אף נימול וסופו שביקש להינשא לבתו של בעל הבית היהודי. השניים נישאו  והצרפתי שהתגייר היה לאחד מאבותיו של המשורר והסופר הגדול חיים גראדה.

 

אלמנתו של גראדה, אינה האקר גראדה, נפטרה בשנת 2010, בלי להותיר צוואה או יורשים חוקיים. היות שהיא הייתה בעליו החוקי של עזבונו של הסופר הגדול, נדרש מנהל העיזבונות בברונקס להחליט מה יעלה בגורל החומרים החשובים של חיים גראדה. על פי הנהוג בארצות הברית במקרים כגון אלו, פנה האחראי על העיזבונות לשורה של מוסדות וארגונים וביקש לקבל מהם הצעות כספיות לרכישת העיזבון. ההחלטה שהתקבלה לבסוף היא שהמסמכים הרבים יהיו בידי שני גופים גדולים ומכובדים בעולם היהודי: מכון YIVO למחקר יהודי במנהטן, והספרייה הלאומית בירושלים.

 

40 הארגזים ובהם מכתבים, כתבי יד ותצלומים וכן אוסף הכולל 20,000 ספרים  מספרייתו הפרטית של חיים גראדה, יונגשו לציבור בידי שני המוסדות. פיזית, החומרים ישוכנו בידי YIVO  ברחוב 16 מערב במנהטן, אך שני הארגונים, YIVO  והספרייה הלאומית, יעבדו ביחד וידאגו לדיגיטציה, לתרגום ולפרסום של החומר הרב. הזכויות יהיו בידי שני הארגונים, והציבור הרחב עתיד לזכות סוף-סוף להכיר כתבים של חיים גראדה שלא פורסמו בעבר. 

 

ג'ונתן ברנט, מנהל מכון YIVO, הגדיר את הרכישה של כתביו של חיים גראדה כרכישה המשמעותית ביותר של YIVO מאז תום מלחמת העולם השנייה. הספרייה הלאומית בירושלים, הכוללת את האוסף הגדול והשלם ביותר בתחום ספרות היידיש בעולם כולו, שמחה באורח מיוחד להיות שותפה מלאה לטיפול בכתביו של חיים גראדה, לתועלת הציבור בעולם כולו ולמען הדורות הבאים.
NLI_ImageGallery
NliImageGallery
  • פליטים : לידער און פאעמען געשריבן אין ראטן-פארבאנד אין 1945-1941
  • פארוואקסענע וועגן : לידער און פאעמעס.
  • דער שולהויף.
  • יא : לידער / חיים גראדע.
  • צמח אטלאס : <די ישיבה> / חיים גראדע.
  • צמח אטלאס : <די ישיבה> / חיים גראדע.
  • דער שטומער מנין : דערציילונגען / חיים גראדע.
  • דער שטומער מנין : דערציילונגען / חיים גראדע.
  • מלחמת היצר / חיים גראדה ; תורגם מאידיש בידי א"ד שפיר
  • מוסרניקעס : <פאעמע> : מיין קריג מיט הערש ראסיינער <עסיי>.