ציון
עבור יהודים רבים, המילה "ציון" מעוררת רגשות של געגועים ותקווה. במשך הדורות, היו אלו געגועים של היהודים בגולה למולדת אבותיהם, בין אם למולדת הפיזית ובין אם למושג המולדת, למולדת הרוחנית, לציון.
מובן שעם הציונות והשיבה לארץ-ישראל, יש מקום לשאול האם באו לקצם הגעגועים לציון ומה משמעותה של ציון מבחינתנו. ואולי אנו עדיין נתונים בין ציון הגשמית וציון הרוחנית?
רבי יהודה הלוי, גדול משוררי ציון, מילא את שירתו בגעגועים אליה. "יפה נוף משוש תבל קריה למלך רב, לך נכספה נפשי מפאתי מערב" . לו היה מגיע יהודה הלוי לציון משאת נפשו, האם היה ממשיך להתגעגע?
על הערב
|
|
בערב הקרוב יפגוש הרב והפייטן דוד מנחם את הרבנית מלכה פיוטרקובסקי ואת איש התקשורת והסופר רינו צרור לשיחה שבה ינסו השלושה לבחון את המושג ציון ואת הרלבנטיות שלו לימינו. דרך מספר פיוטים שציון עומדת במרכזם ודרך הסיפורים האישיים של השלושה, דעותיהם ועמדותיהם המגוונות, תיבחן דמותה של ציון העיר שנמצאת בטבורו של עולם זה הממשי-גיאוגרפי וזה הרעיוני-אידיאולוגי. אל הערב יצטרפו בנגינת פיוטים המוזיקאי והזמר שלומי שבן והרב דוד מנחם, שכבר נפגשו לא פעם בעבר.
הנה כאן טעימה ממה שמצפה לנו בערב המיוחד הזה:
|
|
מודה אני - שלומי שבן והרב דוד מנחם
|
|
|
|
גם בערב הזה, כמו בקודמו, הספרייה הלאומית מעמידה לכבוד הציבור תצוגת כתבי יד נדירים העוסקים בציון. זוהי הזדמנות חד פעמית לפגוש, בין השאר, מחזור עתיק מקהילה נכחדת שנשאה תפילה שנה בשנה: "ותחזינה עיננו בשובך לציון" או בהגדת פסח עתיקה הנחתמת בפסוק: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". זוהי "הגדת רוטשילד", אחת משכיות החמדה של הספרייה הלאומית, הגדה כתובה על קלף מסביבות שנת 1450. וגם סיפור יש מאחוריה: היא נשדדה על ידי הנאצים בשנת 1939, התגלגלה לארצות הברית, התגלתה בספרייה של אוניברסיטת ייל, והושבה למשפחת רוטשילד שתרמה אותה לספרייה הלאומית. מלכתחילה, חסרו בה שלושה דפים, והנה לפני שנים אחדות נתגלו שניים מהם במכירה פומבית. תורמים רכשו את שני הדפים עבור הספרייה הלאומית, וביקשו לשמור על עילום שמם.
הסדרה כולה היא פרי שיתוף פעולה בין הספרייה הלאומית ואתר הפיוט והתפילה החדש שיושק בחודשים הקרובים.
|
