אין דבר גדול מאהבה. משחר התרבות והביטוי האנושי, תופסת האהבה מקום מרכזי ביצירתו של האדם. היא לא רק הנושא המושר ביותר במוזיקת הפופ והרוק בשני הדורות האחרונים, אלא שהיא מעסיקה מלחינים ומשוררים עוד מימי קדם. התרבויות העתיקות נתנו מקום לשירי אהבה והללו מופיעים מיד לאחר הופעת הכתב.
אלא שרגש האהבה אינו מקיף את האהבה הרומנטית ותו-לא. אהבות רבות יש בעולם, ואהבות רבות יש בנפשו של האדם. האהבה היא אחד היסודות המכוננים בחוויה האנושית, והמודעות לה בוודאי קודמת לדיבור, כפי שיודע כל תינוק החש אהבה לאמו, להוריו, לדברים הקרובים לו והממלאים את עולמו. אהבה היא גם רגש שאדם מייחס לא פעם לזיקה שלו לדברים הגדולים ממנו: אהבה לטבע, אהבה לעולם, אהבה לחיים, אהבה לאלוהים.
ריגושי האהבה, פיתוליה, ייסוריה, התהיות שהיא מעלה, המשברים שהיא גורמת, תחושת ההתעלות וגם תהומות הספק והבדידות, הרצון למענה ולהיענות, האכזבה נוכח סירוב או התעלמות, כל אלו הביאו אמנים מכל התחומים לתת מקום מרכזי לאהבותיהם ביצירות שהם מעניקים לעולם. גם אהבת האדם, האהבה הרומנטית, וגם האהבה הרוחנית המופשטת, שמושאה עשוי להיות מופשט, אהבת האל, מפיקות מהאדם את מיטב היצירתיות והרגש המובע וכך מועשר העולם ביצירות תרבות שעניינן אהבותינו שלנו, בני האדם.
בערב הרביעי בסדרת “בסוד קולות רבים” עסקנו באהבה דרך כתיבתם של כמה מגדולי הפייטנים של העולם היהודי. הפייטנים הללו עסקו בצדדים השונים של האהבה ובגילוייה - בין אם זו אהבת האל, אהבת בשר ודם, ובין אם מדובר בחיבור של העולמות כפי שהוא בא לידי ביטוי בכתבי הקודש – כמו למשל בשיר השירים – או בכתבים חשובים אחרים.
