מה בספרייה > עותקי חובה > תולדות חוק הספרים

תולדות חוק הספרים

תולדות חוק מסירת עותקי חובה בישראל

חובת מסירת עותקי חובה הייתה חלק מפקודת העיתונות שחקקו הבריטים בשנת 1924. על פי הפקודה הבריטית נמסרו העותקים למנהל מחלקת החינוך ולמושל המחוז שבו נדפס הספר.

 

שלושים שנה לאחר מכן, בשנת 1953, תוקנה הפקודה והתקבלה כחוק במדינת ישראל. במקום המוסדות הבריטיים שהעותקים נמסרו להם בתקופת המנדט, נקבעו מוסדות הפקדה אחרים:

 

עותק אחד מכל פרסום הופקד בגנזך המדינה, עותק נוסף בספריית הכנסת ושני עותקים בספרייה הלאומית.

 

 ב-18 בדצמבר 2000, כ"א בכסלו תשס"א, אושר בכנסת "חוק הספרים". חוק זה מנסח מחדש את חובת מסירת העותקים, ומחיל אותה גם על פרסומים שאינם מודפסים על נייר.

 

"חוק הספרים" מצמצם את חובת ההפקדה בגנזך המדינה ובספריית הכנסת, ומציב את הספרייה הלאומית כספריית ההפקדה העיקרית בישראל. החוק נכנס לתוקף ב-26 ביוני 2001, ה' בתמוז תשס"א.

הספרייה הלאומית מקבלת ואוצרת לשימור ספרים ופרסומים אלקטרוניים כבר מספר שנים, אולם בנובמבר 2015 נכנסו תקנות חדשות, המרחיבות את חוק הספרים וכוללות גם פרסום שיוצא לאור במהדורה אלקטרונית כחלק מהאיסוף עותקי החובה.

תולדות חוק הספרים