חלונות ארדון

חלונות ארדון בספרייה הלאומית

מרדכי ארדון נחשב לאחד מגדולי הציירים שיצרו בארץ, וסגנונו המיוחד קנה לו שם עולמי. הוא עלה לארץ מגליציה בשנת 1933, ובין תפקידיו שימש מורה ומנהל באקדמיה לאמנות "בצלאל". מרדכי ארדון זכה בפרסים רבים על יצירתו, וביניהם גם פרס אונסקו (בשנת 1954) ופרס ישראל (בשנת 1963).
 
בויטראז' המוצג בספרייה משולבים רעיונות אוניברסליים עם פטריוטיזם מקומי חזק.
היצירה מתארת את ירושלים ואת נבואת חזון אחרית הימים של הנביא ישעיהו:
 

"והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. ושפט בין הגויים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות. לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה". (ישעיהו ב' 4-2).

חלונות ארדון בספרייה הלאומית  
 
גודל החלונות 16x6 מטר, והם נחשבים לוויטראז'ים מהגדולים בעולם. ביצוע מלאכת הוויטראז' נעשתה ב"אטלייה סימון" שבצרפת על ידי שארל מארק, והתאפשרה הודות ליוזמתם ולמאמציהם של אפרים וצפירה אילין. העבודה על הוויטראז'ים ארכה כשנתיים והם נחנכו בשנת 1984. מרדכי ארדון הקדיש את החלונות לאשתו, שלא זכתה לראותם מורכבים בספרייה. לכן בקצה השמאלי התחתון הוסיף: נר זיכרון למרים.


תיאור הנבואה כפי שהוא מוצג בחלונות

בחלק השמאלי נראים השבילים שבהם עולים העמים לירושלים. בכל שביל מופיע הפסוק "לכו ונעלה אל הר ה'..." בלשון שונה ובאותיות שונות: לטיניות, יווניות, ערביות ועוד.
 
במרכז, ירושלים. בחלק התחתון מציג ארדון את חומת ירושלים כאחת מהמגילות הגנוזות. מעל החומה, פיסת קלף ועליה קטע הנבואה "וכתתו חרבותם לאתים...", נבואת שלום הטובעת בים של אדום. במרכז, שילוב של עיגולים וקוים כחולים שהוא "אילן הספירות" הקבלי. לשמאלו מערכת ספירות נוספות, עיגול בתוך עיגול, אף היא מספר "הזהר".
 
בחלק הימני, התגשמות החזון: כלי המלחמה הופכים לכלי עבודת שדה.
 
היצירה מנציחה את הרוח האנושית והיהודית לדורותיה. קיר הויטראז' מחדיר את האור לספרייה, אך לאור נלווים גם רעיון, נבואה וחזון בדבר סיום המלחמות והגעתו של השלום.
גלריית תמונות
גלריית תמונות
חלונות ארדון מזוויות שונות ובתפאורות שונות
For more information