על פרויקט רא"י

​פרויקט רא"י (רשת ארכיוני ישראל) הוא חלק מפרויקט "ציוני דרך", מיזם לאומי גדול לקידום שימורם, חשיפתם והנגשתם של חומרי תרבות לציבור הרחב באמצעים חדישים. רא"י מתמקד בעולם הארכיונים: במדינת ישראל יש מאות רבות של ארכיונים שיש בהם עניין ציבורי, היסטורי ולאומי מובהק, ואשר קיימים בהם חומרים שאין שני להם, המתארים את ההיסטוריה של מדינת ישראל, את הקמתה ואת הגופים והאישים שפעלו בה. הארכיונים שונים בגודלם, בארגונם ובמצבם הפיזי. למרות קיומם של תקנים בינלאומיים לסידור ולתיאור חומר ארכיוני, ארכיונים ספורים בלבד מנהלים את החומר האצור אצלם לפי הסטנדרטים העדכניים. בנוסף לכך, מרבית הארכיונים כיום אינם נגישים ברשת האינטרנט, והדרך היחידה להגיע לחומרים היא לנסות לגשת אליהם פיזית, דבר שאף הוא אינו מתאפשר תמיד. עניינו של רא"י הוא בחומרים לא מוחשיים, במטרה להנגיש חומרי ארכיונים באינטרנט, לתועלתו של הציבור הרחב.

בפרויקט רא"י, הספרייה הלאומית וארכיון המדינה חוברים יחד בחסות משרד ראש הממשלה כדי לבנות תשתית וסטנדרטים אחידים, ולהבטיח שהחומר הייחודי המוחזק על ידי ארכיוני המורשת השונים במדינת ישראל יישמר בצורה נאותה, ויהיה נגיש באופן רחב לכלל הציבור בישראל בעתיד הנראה לעין – וגם לדורות הבאים. מתוך הבנה שיש להתקדם בהדרגה, ונוכח מגבלות מעשיות ברורות, נבחרו לפרויקט רא"י עשרות אחדות של ארכיונים. הללו עוברים דיגיטיזציה וקיטלוג על פי תקן ISAD(G), התקן הבינלאומי העדכני לארכיונים. 
 
לפרויקט רא"י נודעת משמעות רבה בממדים אחדים. ראשית מדובר על הנגשת חומרים לציבור הרחב בפורמט נוח – חומרים שהגישה אליהם עד כה הייתה קשה ואף בלתי אפשרית. פרויקט רא"י יאפשר לאדם מן השורה לחפש בארכיונים הכלולים ברשת שתיבנה במיוחד. החיפוש יהיה אחוד, כלומר התוצאות יתקבלו ביחד מכל הארכיונים בפרויקט. בנוסף לכך, עם יישום הפרויקט יובטח שימור ארוך-טווח של החומרים הדיגיטליים שבו. שימור הוא צורך דחוף, שכן לא מעט מן הארכיונים חסרים תנאים פיזיים מתאימים שיהיה בהם כדי להבטיח את קיום החומר השמור בהם לדורות הבאים. השימור הדיגיטלי כולל מערכות גיבוי בסטנדרטים המקובלים הגבוהים ביותר. 
מבחינת הארכיונים הנוטלים חלק בפרויקט, רא"י מעניק יתרונות בחבילה שמשדרגת מאוד את הארכיון ואת חשיפתו הציבורית. רא"י מציע פורטל ומערכת לניהול ארכיונים, ומעניק את השימור הדיגיטלי ארוך הטווח כמעט ללא תמורה. זאת ועוד: החבילה מוצעת לא רק לארכיונים שמשתתפים בפרויקט בשלביו הראשונים, שמספרם הוא בין 40 ל-50 ארכיונים, אלא שכל ארכיון שיבקש להצטרף גם הוא לפרויקט יזכה לחבילת ההטבות: על הארכיון לדאוג לדיגיטיזציה וקיטלוג של חומריו ובתמורה יזכה לפורטל משלו ולמערכת ניהול הארכיונים, בנוסף לשימור ארוך הטווח.  
עניין בפני עצמו הוא רישום הארכיונים. פרויקט רא"י מתוכנן כך שהוא יוכל לקלוט קטלוגים ופירוט של שדות רישום מן הארכיונים שמשתתפים בו לכתחילה. באשר לארכיונים שיבחרו להצטרף לפרויקט, הרי שאם יש בארכיון כזה רישום וקיטלוג סטנדרטי, הוא ייקלט ברא"י. אם אין קיטלוג ורישום, ייעשה רישום עד רמת התיק הארכיוני, כשרישום מפורט צריך להיעשות על ידי הארכיון עצמו, שמטבע הדברים יש בו מומחי תוכן המכירים את תכולתו. יתרה מכך, פרויקט רא"י, בהיותו פרויקט אינטרנטי וציבורי בטכנולוגיות עדכניות, מבקש לפתוח עצמו לקהל הרחב גם לצורך תיוג פריטים מן הארכיונים המרכיבים אותו. "חכמת ההמונים" תעשיר מאוד את התכנים בפרויקט: משתמשים מכל שדרות הציבור יוכלו לתייג פריטים ולרשום מידע שהם מגלים מתוכו. אדם שיזהה פרט בתצלום או שיש בידו מידע נוסף על עניין המוזכר במסמך מסוים, יוכל לתרום מהידע שלו למאגר שייבנה ויצמח באורח אורגני. הקהל אף עשוי לסייע בתיקון שגיאות בעקבות זיהוי אוטומטי של טקסט סרוק (OCR) וגם לסייע מאוד ביצירת קישורים בין חומרים מסוגים שונים וממקורות מגוונים. 
פרויקט רא"י מבקש להביא את החומרים הארכיוניים למצב שבו הם יישמרו לעתיד גם מתוך מחשבה שבעוד חמש, עשר ועשרים שנה, הטכנולוגיות שיפותחו יאפשרו להפיק מהחומרים המשומרים מידע שאין באפשרותנו להפיק מהם היום, לזהות בהם פרטים שאינם גלויים לנו בטכנולוגיות העכשוויות. שימור דיגיטלי מתקדם מגדיל מאוד את הסיכויים שהדורות הבאים יוכלו לא רק ליהנות מהחומרים הארכיוניים ההיסטוריים ולהפיק תועלת מן המידע השמור בהם, אלא שהחומרים הללו יעמדו לרשות בני הדורות העתידיים לצורך העמקתם והרחבתם של הידע, המחקר והתובנות ביחס לחומרים שקיבלנו מן הדורות הקודמים.