קומה 1

חלונות ארדון: "חזון ישעיהו" מאת מרדכי ארדון*

החלונות הצבעוניים מוקדשים לחזון אחרית הימים של הנביא ישעיהו:

 

הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה, יְשַׁעְיָהוּ בֶּן-אָמוֹץ, עַל-יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִָם. וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו: כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם. וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם, וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים; וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת--לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.

(ישעיה ב, א-ד)

 

תיאור הנבואה מוצג בחלונות משמאל לימין:

בחלק השמאלי, נראים השבילים שבהם העמים עולים לירושלים. בכל שביל מופיע הפסוק "לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה" בשפה שונה.
במרכז, ירושלים. בחלק התחתון מציג ארדון את חומת ירושלים ממגילת ישעיהו – מן המגילות הגנוזות שנמצאו במערות קומראן שבמדבר יהודה. מעל החומה, פיסת קלף ועליה קטע הנבואה "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים...". לידה, שילוב של עיגולים וקוים כחולים – "אילן הספירות" הקבלי. לשמאלו מערכת ספירות נוספת, עיגול בתוך עיגול, אף היא מספר הזוהר.

בחלק הימני, התגשמות החזון. תותחים ופגזים נשברו וכותתו לאתים המרחפות מעליהם.

 

* מרדכי ארדון (1992-1896), היה צייר ישראלי, חתן פרס ישראל לציור לשנת 1963, שסגנונו המיוחד קנה לו שם עולמי. הצייר החל בעבודה על היצירה בשנת 1980 וסיימהּ בשנת 1984.

 

משמאל לחלונות ארדון נמצא אוסף גרשם שלום והוא תחנת הביקור הבאה.


 

 

אוסף גרשם שלום (שעות פעילות: 18:00-09:00)

אוסף שלום הוא ספריית עיון בתחום הקבלה, החסידות והמיסטיקה היהודית. זוהי ספרייה יחידאית ואין שנייה לה בעולם. היא מבוססת על אוסף הספרים הפרטי של גדול חוקרי הקבלה, פרופסור גרשם שלום, שעבר לאחר פטירתו לרשות הספרייה הלאומית, וכאן הוא מוצג בשני אולמות קריאה המוקדשים לו בלבד.

 

האוסף מכיל כ-35,000 פריטים מתחום הקבלה. בגרעין האוסף עומדת ספרייתו של פרופסור גרשם שלום, המכילה את הספרים (ביניהם פריטים נדירים רבים), את המאמרים ואת תצלומי כתבי היד שהיו בבעלותו. ספרים רבים מוגהים בידיו, ומשופעים ברבבות הערות אינפורמטיביות וביקורתיות שהוא כתב בשולי העמודים ובראשי הספרים, ובהם עניינים רבים שטרם פורסמו, המוסיפים נדבך נוסף לספרים עצמם ומאירים נושאים שונים בחקר הקבלה. חלק נוסף באוסף, המתפתח תדיר, מאגד ספרות מקורית וספרות מחקר בנושא קבלה וחסידות, שהתפרסמה וממשיכה להתפרסם, הנרכשת על ידי הספרייה הלאומית.

 

יש לפנות ימינה ביציאה מאוסף גרשם שלום. מימין למעלית נמצאת ספריית השמע והמוזיקה ע“ש בלה והרי ווקסנר.

 

 

אוסף המוזיקה וארכיון הצליל (שעות פעילות: 18:00-09:00)

ארכיון הצליל הוא הגדול בעולם בתחום ההקלטות האתנוגרפיות והמסחריות של מוזיקה ישראלית ויהודית, וכולל גם מוזיקה שאינה יהודית. אוסף המוזיקה כולל דפוסים (ספרים, תווים וכדומה), הקלטות וידאו ואודיו (תקליטים, תקליטורים, קלטות ועוד) וחומרי ארכיון (טיוטות של יצירות, רשימות מחקר, מכתבים, תמונות, תעודות, מודעות, תכניות, קטעי עיתונים, הקלטות פרטיות ועוד). מחלקת המוזיקה אוספת, מתעדת, משמרת ומציעה לציבור כל חומר הקשור למוזיקה הארץ-ישראלית, הישראלית והיהודית.

 

• ניתן לבקש אוזניות מהספרן בדלפק ולהאזין לרשימות השמעה שונות בערוץ המוזיקה באתר הספרייה הלאומית.

 

בתום ההאזנה, מומלץ לעלות לקומה השנייה לביקור באוספים נוספים. יש לפנות שמאלה ביציאה מהמעלית אל עבר מסדרון רחב, החדר הראשון משמאל הוא אוסף המפות ע"ש ערן לאור.


לקומה 0

לקומה 2