מה בספרייה > בלוג הספרייה > סידור תפילה ניצל מידי הנאצים ומשמש בספרייה הלאומית
27
1.2016
סידור תפילה ניצל מידי הנאצים ומשמש בספרייה הלאומית
נערך על ידי: Ioram Melcer
27.01.2016 09:25
בספרייה הלאומית, השוכנת בבניין שהוקם בשנת 1960, אין בית כנסת מסודר. תפילות מתקיימות באזור של מסדרון בקומה העליונה. נשים המעוניינות להתפלל מוצאת לעצמן מקום בעזרת נשים מאולתרת בין העמודים באותה קומה, או שהן מתפללות ביחידות. לשם כך יש באולמות הקריאה השונים סידורי תפילה העומדים לרשות כל מי שנזקק להם. והנה, לפני זמן מה, סטודנטית שעבדה בספריית המוזיקה רצתה להתפלל וביקשה לשם כך סידור תפילה מאלו המצויים במקום.
 
הצעירה קיבלה סידור עב-כרס, כבד וגדול יותר מהרגיל, ופנתה לתפילתה. אך ברגע שהיא פתחה את הסידור, הוכו עיניה בתדהמה למראה שנגלה לפניה: חותמת שלמה וברורה של הנשר הנאצי, מתחתיו צלב קרס, וסביב-סביב כיתוב בגרמנית. החותמת הוטבעה בעמוד השער של הסידור, מתחת לכיתוב העברי: "סדר עבודת ישראל, כולל התפלות והברכות לכל השנה עם סדר הפרשיות והמעמדות והיוצרות לשבתות והסליחות לתעניות והוספות אחרות ועליהן באור הנקרא יכין לשון, הכל מחובר ומסודר ומוגה על ידי ר' יצחק בן אריה יוסף דוב המכונה דר' זליגמן בער". בשער מצוין גם כי מדובר במהדורה חדשה ומתוקנת, בהוצאת שוקן, "שנת תרצ"ז לפ"ק", כלומר משנת 1937. שנה בלבד לפני ליל הבדולח, שנתיים לאחר קביעת חוקי נירנברג הגזעניים. החותמת הנאצית היא חותמת הספרייה של ה-Reichinstituts für Geschichte des neuen Deutschlands, כלומר "מכון הרייך לתולדות גרמניה החדשה".
 
ספרנים בספרייה הלאומית מכירים היטב את החותמת ואת המכון שזאת חותמתו, שכן היא מופיעה בספרים רבים המצויים באוספים של הספרייה. מדובר בספרים שהתקבלו בספרייה מיד לאחר מלחמת העולם השנייה, לאחר השואה, מידי ה-Jewish Cultural Reconstruction, עם מדבקת "אקס ליבריס" של הארגון, ובה מגן דוד וכיתוב עברי: "תקומה לתרבות ישראל". על הצלת הספרים שנבזזו בידי הנאצים ועל הגעת רבים מהם לספרייה הלאומית אפשר לקרוא כאן.
 
הסידור מכיל עוד פיסה של היסטוריה: מדבקה בעברית, המציינת שהסידור נדפס על פי הסכם עם בית הוצאת הספרים של מ. לעהרבערגער ושותפיו בפרנקפורט ענ"מ, "שזכה בשעתו להוציא את המהדורה הראשונה של סדר עבודת ישראל". הוצאת "שוקן" המשיכה לפעול בגרמניה גם לאחר עליית משפחת שוקן לארץ-ישראל, כל עוד היה הדבר אפשרי בגרמניה הנאצית. סידורים כמו זה הודפסו עד סמוך לפני השואה. כמו ספרים רבים של יהודים בגרמניה ובארצות הכיבוש הנאצי, הם נבזזו ורוכזו בידי הנאצים כחלק מרצונם לתעד את התרבות שהם עסקו בהשמדתה השיטתית.
 
במקרה הזה, מדובר על סידור שיצא לאור ברדלהיים (פרבר של פרנקפורט) בשנת תרכ"ח (1868) ובמאות מהדורות במשך השנים. יצחק זליגמאן בר היה דקדקן שעסק בעיקר בתפילות ובפיוטים. הסידור נועד גם ליהודים "מודרניים" שידעו לקרא עברית אך דיברו גרמנית ולכן ההוראות הן בגרמנית באותיות "צאינה וראינה", כלומר לא ביידיש אלא בגרמנית באותיות עבריות. הפירוש המלווה את התפילות והפיוטים הוא פילולוגי ומסכם מחקר מודרני בנוסף ללמדנות המסורתית. היהודים שהיו הקהל הטבעי של הסידור היו אורתודוקסים אך גם בעלי השכלה כללית בלשונות אירופה, בלטינית, בתולדות המחקר הפילולוגי ובחקר המקרא.
 
כך או אחרת, עבור מי שאינו ספרן הרגיל לפתוח ספרים בספרייה הלאומית של מדינת ישראל ולהיתקל בחותמת הבוזזים הנאצים, המפגש עם סידור תפילה כזה הוא מרטיט. אכן, בידיים רועדות ובעיניים כלות אחזתי בסידור ועיניי עברו מהחותמת הנאצית לחותמת "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי". כמה חדה האירוניה ההיסטורית, שהסידור משמש כעת בירושלים, בספרייה הלאומית של מדינת ישראל ושל עם ישראל.

 
 
תגובות למאמר (0)
הוספת תגובה