מה בספרייה > בלוג הספרייה > האטלס העברי הראשון, ראשית המולדת
28
9.2017
האטלס העברי הראשון, ראשית המולדת
נערך על ידי: Ioram Melcer
28.09.2017 10:25
​​כל מי שגדל בארץ ישראל יודע עד כמה הוטבעה בנו אהבת הארץ, ידיעת הארץ וגם הכרתה ברגלינו ממש, מה שכונה פעם "כיבוש הארץ" במובן החווייתי הישיר ביותר. בית הספר היסודי עושה זאת באמצעות שעורי "מולדת", שרק בחטיבת הביניים הופכים לשעורי גיאוגרפיה. בכך הוא מאותת שהגיל הרך, השלב שבו מעוצבת תודעתו של הילד, חייב לכלול הבנייה של מודעות ממשית לארץ, לארץ שלנו, לארץ ישראל שבה הוקמה מדינת ישראל, למולדתנו ההיסטורית, העכשווית, המוחשית. לכן יש עניין מיוחד להתוודע לכלים ששימשו בראשית עיצובו של מושג המולדת הישראלית, ויותר מכך, בעיצוב תודעת המולדת הפיזית עוד לפני קום המדינה.
 
עבור בוגר מערכת החינוך הישראלית, צירוף המלים "אטלס ז'בוטינסקי" עשוי להישמע מוזר או לפחות מפתיע. מסתבר שהאטלס הראשון שהודפס בעברית, בשנת 1925/26, נערך על ידי זאב ז'בוטינסקי וד"ר ש. פרלמן. האטלס הודפס בלונדון ונועד לשימושם של תלמידי בתי-הספר היהודיים. דומה שמחברי האטלס היו מודעים היטב לחלל שהם באים למלא, שכן כך הם כותבים בתחילתו:
 
"האטלס הנתן בזה נועד בעקר לשמוש בית-הספר העברי. ואולם סבורים היינו, כי במצב זה של חוסר ספרים שמושיים בעברית אין לנו לעוג עוגה ולהצטמצם בתחומי הנחוץ לתלמיד, כי חובה עלינו להרחיב מעט את הגבולות, למען יוכל הספר לספק באיזו מידה גם את צרכי כל איש המבקש ידיעה מ"הגיאוגרפיה העברית". העורכים אף הסבירו כי אין הם מכניסים לאטלס מפות של מדינה בודדות, כי אם מפות של קבוצות של מדינות. מטרתם המובהקת הייתה למפות את התפוצות היהודיות בעולם, שמטבע הדברים גבולותיהן לא חפפו בדיוק גבולות מדיניים. הם גם ציינו את "הערים שיש בהן עדה עברית הגונה – במובן הכמותי או האיכותי."
 
מטרות של הרחבת הדעת של התלמידים ומתן כלי-עזר למורים חברו לשאיפה לדווח באורח עדכני ומדויק על מצבן במדיני, הדמוגרפי והכלכלי של המדינות בעולם ושל קהילות היהודים ברחבי הגלובוס. בחלוף כמעט 90 שנה מפרסומו, האטלס הוא מסמך תרבותי מרתק. גם מן הבחינה הלשונית מעניין לראות את התלבטויותיהם של ז'בוטינסקי ופרלמן בתעתיקים של שמות לועזיים, עניין שרחוק מפתרונו גם בימינו. אפילו השאלה מאיזו שפה יש לתעתק עמדה לדיון בעת הכנת האטלס. העורכים התמודדו עם השינויים המהירים שחלו בעולם תוך כדי הכנת האטלס, שהרי הם עבדו עליו שנים מעטות לאחר המהפכה ברוסיה והקמת ברית המועצות, תהליך שהיה גם חלק משקיעת האימפריות הגדולות במהלך מלחמת העולם הראשונה על כל התמורות המדיניות והגיאוגרפיות שאירעו בעקבות כך. העובדה שמדובר באטלס שנערך כ-15 שנה בלבד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה והתרחשות השואה שכילתה כשליש מיהודי העולם, גורמת לנו לקרוא את שפע הנתונים הנמסרים בו על אודות קהילות היהודים בזהירות, שלא לומר בחרדתם של מי שיודעים מראש מה עומד להתחולל.
 
עניין מיוחד יש במפות ארץ ישראל הכלולות באטלס. שאלת גבולות הארץ אינה עניין פשוט,כמובן. גם לא בשנת 1925. גבולות טבעיים, גבולות היסטוריים וגבולות מדיניים שנקבעו בהסכמים בינלאומיים, כשבאותה עת לא מעורבת בהסכמים הללו ישות מדינית יהודית, שכן ישות כזאת תקום רק שנות דור לאחר פרסום האטלס. וכך כותבים ז'בוטינסקי ופרלמן על גבולות הארץ:
 
"הגבולות הטבעיים וההסטוריים של א"י נמתחים מן המדבר מזרחה, לאורך מורדות החרמון עד לליטני מערבה, במקום שהלבנון ומול-הלבנון נפלגים לרמות גבוהות, ומשם עד לחוף הים התיכון, ונגבה ממפרץ עקבה דרך מדבר סיני. הגבולות המדיניים של עכשיו הם: מערבה – הים התיכון. נגבה – קו הנמתח ממערב רפיח למזרח טבה בראש מפרץ-עקבה; הארץ מתחת לקו הזה היא מצרית וחג'זית. צפונה – לפי הסכם צרפתי-בריטי מן הכ"ג לדצמבר 1920 – קו יוצא מדרום כף-נקורה שעל החוף, בין צור ובין עכו, ונמתח מזרחה וצפונה אל מתולה (מנדט בריטי) ועל פני עמק הירדן העליון אל בניס (מנדט צרפתי), משם דרומית לאורך הגבעות אל החוף המזרחי של מי-מרום, ולמטה בשפת-הירדן השמאלית ובחוף המזרחי של ים-כנרת אל נחל סֶמַח, וכן אל חמת בעמק ירמוך, אשר משם הוא הולך אחרי הנהר. התחום המדיני בין עבר-הירדן מערבה ובין עבר-הירדן מזרחה הוא המשך הקו הזה נגבה, בתוך בקעת הירדן וים-המלח."
 
באטלס עצמו יש קטע עשיר ומרתק המופיע תחת הכותרת "העם (מלבד היהודים)". הפסקה מפרטת את הרכבת אוכלוסייתה של ארץ ישראל בראשית שנות ה-20, עד כמה שז'בוטינסקי ופרלמן יכלו להשיג עליה נתונים מוסמכים. מדובר בתמונה מפורטת, עשירה ומלאת מידע על אוכלוסיית ארץ ישראל בראשית תקופת המנדט. נביא את הדברים בשם אמריהם:
 
"מפני העליה הציונית משתנה מספר תושבי הארץ לחדשים ואף לשבועות. בסוף ש' 1922 היו בגבולותיה מעבר לירדן מערבה 83,794 יהודים (11.1%), 590,890 מושלמים, 73,024 נוצרים, 7,028 דרוזים, 1454 הודים-ברהמאים, 408 הודים-סיכים, 265 בהעים, 163 שומרונים, 156 מתואלים; ס"ה 757,182... מהם עד 100,000 בדואים נודדים. רק הבדואים נחשבים לבני הגזע הערבי הטהור; שאר עם-הארץ – תושבי-ערים ופלאחים – הם תערובת של הרבה יסודות; בערבים רבו ה"סורסים" (צאצאי הישוב הארמי שלפני כבוש הערבים); הישוב הנוצרי מעורב בדם יפת (השפעת הצלבנים). כ-1200 גרמנים ("עדת ההיכל") גרים בשרונה, וילהלמה, חיפה, יפו וירושלים. – כל המושלמים שייכים לכת הסונית, מלבד המתאוילים (מתואלים) בגליל העליון, שהם שיעים. על הדרוזים ע' "סוריה" (מפה 13). הבהעים (עדת "באב"), כת שנוסדה שפרס בש' 1844 (ראשם, שוני אפנדי, גר בעכו) מצרפים באמונתם את היסודות המוסריים של האישלם, היהדות והנצרות עם השקפות חופשיות כמו, למשל, שפה בין-לאומית, שויון-זכויות בין גבר ואשה, וכו'. – הנוצרים רובם הגדול בני הכנסיה היונית; מעוט נכר הם הקתוליים, יחד עם כתות מזרחיות שונות המכירות במרות האפיפיור ("מלכיים", "סורסיים", "כשדים", "ארמניים-קתוליים"); יש קהלות קטנות של ארמנים-גריגוראים וקופטים ("חבשים") בירושלים, ושל פרוטסטנטים-ערבים במקומות שונים. – השפה השלטת בקרב עם-הארץ היא ערבית; מלשונות אירופה נפוצה ביותר הצרפתית, בזמן האחרון גם האנגלית."
 
והנה לפני זמן לא רב התקבל באוסף לאור בספרייה הלאומית פריט הנוגע לאטלס ז'בוטינסקי. עובד הקטלוג הלועזי של הספרייה, Paul Maurer תרם עלון פרסומת לאטלס ז'בוטינסקי. כדרכם של מו"לים, ביקש המו"ל בלונדון לקדם את המוצר הראשוני שיצא ממכבשי הדפוס. העלון כולל בצדו האחד מפת ארץ-ישראל מתוך האטלס, שהרי היא מייצגת את החידוש הגדול באטלס. ובצדו השני כולל העלון שורה של המלצות בגרמנית. ואף זה מסמך מרתק. המו"ל, The Hebrew Publishing Company "Ha-Sefer" Ltd מלונדון, פונה לקוראים בגרמנית ודוחק בהם למהר להזמין עותק של האטלס – "הספר לבית היהודי" – ומגבה את פנייתו בהמלצות של אישים יהודיים מרחבי העולם.
 
ראשית, הרבנים הראשיים בארץ ישראל: הראשון לציון יעקב מאיר והרב הראשי אברהם יצחק הכהן קוק. מיד אחריהם מובאים המלצותיהם החמות של רבנים ראשיים מצרפת, בריטניה, וינה, דנמרק, בלגיה, קהיר ורוסיה. אלו ממלאים עמוד אחד של המלצות. מול העמוד הזה מובאות המלצות של דמויות לא רבניות: א' ארנון, יושב ראש איגוד המורים העבריים בירושלים; פרופ' א. בנעט מבית-הספר הגבוה ללימודי היהדות בברלין (ואביו של פרופ' דוד צבי בנעט, חוקר האסלאם הדגול שעבד גם בספרייה הלאומית בירושלים); ד"ר ארתור בירם, מנהלו של בית-הספר הריאלי העברי בחיפה, המשורר חיים נחמן ביאליק, ד"ר הוגו ברגמן, מנהל הספרייה הלאומית בירושלים; קולונל נורמן בנטוויץ', הפרקליט הראשי של ממשלת פלסטינה; ההיסטוריון ש. דובנוב ואחרים.
 
המסמך מספק לנו תמונה מורכבת. מצד אחד, הוא נפתח ב"הסכמות" של רבנים, על אף שמדובר באטלס מודרני בתכלית. דומה שהמו"ל מודע לכך שעליו לעבור את מסוכת הגורמים הקובעים בעולם היהדות כדי שהאטלס יורשה לשמש במוסדות החינוך. מצד אחר, הוא מעיד מי האליטה האקדמית-אינטלקטואלית שגם "הסכמה" מצדה רצויה מאוד לאטלס החדש. איגוד המורים העבריים, חוקרי היהדות שאינם חלק מן העולם הרבני, ראשי מוסדות חינוך חשובים, המשורר הלאומי ביאליק, פרופ' ברגמן מנהל הספרייה הלאומית, וגם רשויות ממשלת המנדט הבריטי ומלומדים ידועים מאירופה. דומה שהיום, אטלס ז'בוטינסקי יכול אכן לשמש מושא למחקר בפני עצמו, כמסמך המעיד על תקופתו וחושף הנחות יסוד באשר לזהות התלמידים ולצורה שיש לבנות בה את תודעת העם והמולדת שלהם. זאת ועוד, עלון הפרסומת מגלה טפח ממה שהעסיק את המו"ל שהרהיב עוז לפרסם את הספר בלונדון וביקש בוודאי לראות רווח כספי מהיוזמה. האטלס עצמו משופע חומרים המעידים על התפיסה העצמית של הכותבים, על עמדותיהם התרבותיות והלאומיות, ועל דמותה של התרבות שהם ביקשו לעצב ולתרום לה.
תגובות למאמר (2)
הערה
היה ראוי לכלול כמה מלים על ערן לאור, שעל שמו נקרא האוסף.
1
אריה גוס
17.02.2013 11:06
I found myself noddi
I found myself nodding my noggin all the way thguhro.
2
Tiger
10.02.2016 02:20
הוספת תגובה